שוק העסקות במטבע חוץ כנגד מטבע חוץ בישראל

29.09.03

שוק העסקות במטבע חוץ כנגד מטבע חוץ בישראל

• הנפח היומי הממוצע של עסקות במטבע חוץ כנגד מטבע חוץ (מט"ח/מט"ח) בישראל עלה מ- 1.4 מיליארדי דולרים בשנת 2000 ל-2.8 מיליארדי דולרים במחצית הראשונה של 2003.

• רוב הפעילות בעסקות המרה בשוק המט"ח/מט"ח בישראל יזומה על ידי לקוחות מקומיים של הבנקים הישראלים. על פי הערכה - למעלה מ-50% מעסקות אלו הן למטרות ספקולטיביות.

• בשוק לעסקות החלף (סוופ) מט"ח/מט"ח החלק הארי של הפעילות מתנהל בין הבנקים הישראלים לבין מוסדות פיננסיים זרים. פעילות זו קשורה לניהול תזרים המזומנים היומיומי במט"ח של הבנקים.

בשנתיים וחצי אחרונות עלה הנפח היומי הממוצע של עסקות במטבע חוץ כנגד מטבע חוץ – כלומר עסקות בכל המטבעות שאינם שקל – מ-1.4 מיליארדי דולרים בשנת 2000 ל-2.8 מיליארדי דולרים במחצית הראשונה של 2003. התפתחות זו היא תוצאה של תהליך הליברליזציה בשוק מטבע החוץ, שהסתיים בסוף שנת 2002 עם הסרת ההגבלות האחרונות על המסחר במט"ח, ושל התהליך המתמשך של השתלבות המשק הישראלי בכלכלה העולמית. ברוב העסקות, הדולר הוא צד אחד בעסקה, שהצד השני שלה הוא מטבע זר אחר (אירו, לירה שטרלינג, יין, וכדומה).

הפעילות בשוק המט"ח/מט"ח מורכבת משתי קבוצות של עסקות. האחת, עסקות המרה – בה מטבע אחד נמכר תמורת מטבע שני, והשני, עסקות החלף (סוופ) – צירוף של עסקת המרה מיידית עם עסקת המרה עתידית בכיוון ההפוך.

הפעילות בעסקות ההמרה בשוק המט"ח/מט"ח בישראל יזומה לרוב על ידי לקוחות מקומיים של הבנקים הישראלים הקושרים עסקות המרה - או לצורך כיסוי (גידור) של חשיפה קיימת, מסחרית או פיננסית במהותה, או למטרה ספקולטיבית. הבנקים הישראלים מאזנים עסקות אלו כמעט במלואן וכמעט באופן מיידי עם מוסדות פיננסיים זרים, שהם עושי השוק הטבעיים בשוק המט"ח/מט"ח. הפעילות בעסקות ההמרה מחולקת כמעט שווה בשווה בין הלקוחות (43%) לבין מוסדות פיננסיים זרים (56%). הפעילות הבין-בנקאית מהווה 1% בלבד מהיקף השוק.

על פי הערכת הפעילים בשוק המט"ח/מט"ח בישראל, למעלה מ-50% מעסקות ההמרה הן למטרה ספקולטיבית, בדומה לשיעורה המשוער של פעילות זו בשוקי המט"ח/מט"ח בעולם. עסקה ספקולטיבית מבוססת על תחזית של המסלול העתידי של שער החליפין השורר בין שני מטבעות. למשל, משקיע הצופה התחזקות מטבע א' לעומת מטבע ב', יקנה את א' וימכור את ב'. משקיע הצופה ההפך - ימכור מטבע א' ויקנה מטבע ב'. השחקנים העיקריים בעסקות ספקולטיביות בשוקי המט"ח בעולם הם מנהלי קרנות - קרנות גידור, קרנות להשקעה רב מטבעית, קרנות נאמנות וכדומה.

בשוק לעסקות החלף (סוופ) במט"ח/מט"ח בישראל, חלק הארי של הפעילות מתנהל בין הבנקים הישראלים לבין מוסדות פיננסיים זרים – כ-86%. הפעילות בין הבנקים הישראלים לבין לקוחותיהם מהווה 14% מהיקף השוק. הפעילות עם מוסדות פיננסיים זרים קשורה לניהול הפנימי שעושים הבנקים הישראלים ביתרותיהם במט"ח. העסקות הן בעיקר לתקופות קצרות, ואפילו ליום אחד בלבד, כך שהבנקים מגלגלים יתרות מט"ח ומחדשים עסקות החלף מיום ליום. פעילות יומיומית מגדילה את הנפח הממוצע היומי של עסקות החלף.

עסקות החלף בין הבנקים לבין לקוחותיהם הן, לרוב, "עסקות מימון" הקשורות לעסקות המרה ספקולטיביות. לדוגמה, לקוח שקונה מטבע א' תמורת מטבע ב' צריך ללוות מטבע ב' על מנת למוסרו לבנק, דבר המתבצע באמצעות עסקת החלף. כידוע, עסקת החלף היא צירוף של שתי עסקות המרה – אחת מיידית ואחת עתידית בכיוון ההפוך. לכן, הלקוח ימכור לבנק היום מטבע א' תמורת מטבע ב', ובה בעת יסגור עסקה עתידית הפוכה בה ימכור לבנק מטבע ב' כנגד מטבע א', בתאריך עתידי ובשער חליפין נקבע מראש.