ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר 2011 תישאר ללא שינוי ברמה של 3%

24.10.2011

ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר 2011 תישאר ללא שינוי ברמה של 3%

להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן

החלטת הריבית הנוכחית התקבלה על ידי הועדה המוניטרית בהתאם לחוק בנק ישראל החדש. בועדה שישה חברים.
שלושה חברים מתוך הבנק: נגיד הבנק פרופ' סטנלי פישר (יו"ר הועדה), המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג והיועץ הבכיר לנגיד, מר בארי טאף.
שלושה חברים מקרב הציבור: פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' רפי מלניק ופרופ' אלכס צוקרמן.
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.2%, נמוך מהתחזיות המוקדמות, שעמדו בממוצע על אי שינוי, ובתוך התוואי העונתי המתיישב עם עמידה ביעד האינפלציה. סעיף מחירי המזון במדד המשיך לרדת, בין היתר, על רקע המחאה החברתית. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נכנסה החודש לתוך טווח יעד המחירים, ושיעורה 2.9%. האינפלציה (בניכוי עונתיות) בשבעת החודשים האחרונים נמצאת בסביבת הגבול התחתון של תחום היעד.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון, הגיעו לרמה של כ-2% לקראת סוף ספטמבר וירדו באוקטובר והן עומדות בממוצע על 1.6%. הציפיות ירדו בעיקר בטווחים הקצרים; בטווחים הבינוניים והארוכים הן שמרו על יציבות סביב 2.3%. תחזיות האינפלציה ל-12 המדדים הקרובים של החזאים עומדות בממוצע על 2.2%, מעט מתחת לממוצע בחודש הקודם. הרקע לירידתן של הציפיות הוא ככל הנראה המשך הציפיות להאטה בצמיחה בעולם ובארץ, וכנראה גם התהליך של הפחתת המחירים על ידי רשתות שיווק וספקי שירותים שונים, בהשפעת המחאה החברתית נגד יוקר המחיה. במקביל נמשכה הירידה של הציפיות לריבית בנק ישראל. זו צפויה לעמוד בעוד שנה על 2.7% לפי שוק התלבור (לעומת 3% לפני כחודש) ועל 3% לפי ממוצע תחזיות החזאים (לעומת 3.15% לפני כחודש). רוב החזאים צופים כי בנק ישראל יותיר את הריבית לנובמבר ללא שינוי, ובממוצע הם צופים הפחתת ריבית של 0.3% בשלושת החודשים הקרובים.
הפעילות הריאלית: הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה של החודשים האחרונים, אשר לפיה קצב הצמיחה של המשק מתון מזה שאפיין את הרביע הראשון של 2011: בשימושים המקומיים נרשמה התמתנות מסוימת ונרשמה ירידה ביצוא הסחורות; לפי נתוני סחר החוץ (נתונים מנוכי עונתיות) ירד היצוא התעשייתי ברביע השלישי בכ-4.3% ביחס לרביע השני. לעומת זאת היבוא נותר כמעט ללא שינוי, בעיקר עקב גידול היבוא של מוצרי השקעה. בחודש ספטמבר הוסיף והתרחב הגירעון המסחרי בחשבון הסחורות, שאפיין את המשק בחודשים האחרונים. סקר החברות של בנק ישראל לרביע השלישי מראה כי המשק ממשיך להתרחב, אמנם בקצב מתון מאשר ברביעים הקודמים. יחד עם זאת, ברוב הענפים הציפיות לרביע הרביעי נעות בין קיפאון בפעילות לירידה מתונה בה. סקר המגמות של הלמ"ס ומדדי האמון של גלובס ובנק הפועלים מצביעים על האטה בכוונות הצריכה של הציבור. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש ירד באופן חד ונמצא מתחת ל-50. תקבולי המסים בחודש ספטמבר היו נמוכים ב-4% מהתחזית – המשך להאטה המיסים בהם, שהחלה באפריל.
שוק העבודה: ההתפתחויות בשוק העבודה מצביעות על רמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. קצב הגידול של מספר המועסקים התמתן בחודשים האחרונים. שיעור האבטלה לפי נתוני המגמה נותר ללא שינוי, ובחודש יולי הוא עמד על 5.4%. בחודשים מאי עד יולי עלה מספר משרות השכיר של ישראלים, במונחים שנתיים, ב-2% לעומת שלושת החודשים הקודמים (נתונים מנוכי עונתיות). השכר הנומינלי של ישראלים עלה בחודשים מאי עד יולי ב-1.5% לעומת שלושת קודמיהם (בניכוי עונתיות), והשכר הריאלי נותר ללא שינוי. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש ספטמבר גבוהים נומינלית ב-9% (אומדן ראשוני) מאשר בספטמבר אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה).
הערכות חטיבת המחקר: על פי התחזית האחרונה של חטיבת המחקר (שנערכה בסוף ספטמבר), שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים שיסתיימו ברביע השלישי של 2012 יהיה 2.3%, והריבית הממוצעת בשנת 2012 צפויה לעמוד על 3%. צמיחת התוצר לשנים 2011 ו-2012 צפויה להסתכם ב-4.7% וב-3.2%, בהתאמה. הערכה זו מתבססת, בין היתר, על עדכון כלפי מטה של תחזיות קרן המטבע הבין-לאומית לגבי הצמיחה והסחר העולמיים. החודש בחנו בחטיבת המחקר את ההשפעה האפשרית על המשק הישראלי של תרחיש שבו הצמיחה העולמית נמוכה בנקודת אחוז מאשר בתרחיש הבסיסי. אם יתממש תרחיש זה, הצמיחה בישראל צפויה להיות נמוכה בכחצי נקודת אחוז ב-2012 מאשר בתחזית הבסיסית, האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים שיסתיימו ברביע השלישי של 2012 והריבית הממוצעת ב-2012 צפויות להיות נמוכות ב-0.8 נקודות אחוז ונקודת אחוז אחת, בהתאמה.
נתוני תקציב הממשלה: ההכנסות המקומיות של הממשלה מתחילת השנה עד ספטמבר היו נמוכות ב-3.1% מהתוואי המתאים לתחזית ההכנסות בתקציב, בעיקר בגלל האטה בתקבולי המסים העקיפים, שהחלה בחודש אפריל. הגירעון הכולל של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בתקופה זו ב-9.7 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 14 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. על פי ההתפתחויות בפעילות הממשלה עד כה נראה כי ההכנסות ממסים יהיו נמוכות במקצת מהתחזית בתקציב, והגירעון התקציבי בשנת 2011 יהיה בסביבת תקרת הגירעון הקבועה בחוק – 3% תוצר.
שוק המט"ח:מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/9/11 ועד 21/10/11 יוסף השקל מול הדולר ב-1.8% – בדומה למגמה הכללית, אך בשיעור מתון ביחס למטבעות בשווקים מפותחים. לעומת זאת מול האירו נותר השקל ללא שינוי (פיחות של כ-0.02%). במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי יוסף השקל בכ-0.8%. שיעור ההשתתפות של הפעילים הזרים במסחר במט"ח עמד באוקטובר על 26%, לעומת 32% בספטמבר וממוצע של 34% בשנת 2011.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/9/11, ועד 21/10/11 עלה מדד ת"א 25 ב-5.9% תוך תנודתיות גבוהה יחסית, בדומה למגמה במרבית שוקי המניות בעולם. שוק האג"ח הממשלתיות הגיב בירידת תשואות במרבית הטווחים. בעקום השקלי ירדו התשואות ב-10–16 נ"ב לאורך רוב העקום, ואילו בעקום הממשלתי הצמוד הן ירדו ב-6–12 נ"ב במרבית הטווחים. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם– לכ-250 נ"ב, לעומת כ-290 נ"ב בחודש הקודם. תשואות המק"ם ירדו לאורך העקום כולו, ירידות של עד 25 נ"ב, והתשואה לשנה ירדה במהלך תקופה זו מ-2.98% ל-2.8%; זאת על רקע הורדת ריבית בנק ישראל בחודש הקודם וציפייה למהלכים דומים בחודשים הקרובים. הפדיונות בקרנות הקונצרניות נמשכו גם החודש, אמנם בקצב איטי ביחס לחודש הקודם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה החודש לכ-160 נ"ב, לעומת כ-218 נ"ב בחודש הקודם. מדדי התל-בונד עלו בכ-2%.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-0.5%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-13.1%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש אוגוסט גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-1.5%, לרמה של 768 מיליארדי ש"ח. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה באוגוסט בשיעור של 0.4%, והסתכמה ב-359 מיליארדי ש"ח. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט ב-10.9%, לרמה של 255 מיליארדי ש"ח, לאחר שב-12 החודשים שהסתיימו ביולי היא עלתה ב-11.8%. היקף האשראי לדיור שניתן ב-12 החודשים אשר הסתיימו בספטמבר נמוך מעט מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט – המשך לירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות בריבית משתנה שניתנו בספטמבר עלה ל-26.8%, לאחר שבאוגוסט הוא כבר עמד על 26.1%. שיעורים אלה נמוכים משמעותית מרמות השיא שאפיינו את הרביע הראשון של 2009 – כ-75% בממוצע. שיעורי הריבית על המשכנתאות המשיכו לעלות גם באוגוסט באפיקים הצמוד והלא-צמוד בריבית משתנה, וירדו באפיק הצמוד למדד בריבית קבועה.
שוק הדיור: נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים הגיעו בחודש יולי ל-42,910 ו-33,138, בהתאמה, לעומת 42,059 ו-33,740 בחודש הקודם (נתוני משרד השיכון). מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות, ובחודשים יוני עד אוגוסט הוא היה, בממוצע, גבוה ב-9.1% מאשר בשלושת קודמיהם (נתונים מקוריים). ענף הבנייה הוסיף להתרחב ברביע השלישי, על פי נתוני סקר החברות של בנק ישראל, והציפיות בענף הן להמשך הגידול בפעילות גם ברביע הרביעי. מחירי הדיור (שכר הדירה) הנכללים במדד ממשיכים לעלות בקצב מהיר יחסית. בחודש ספטמבר הם עלו ב-0.9%, וב-12 החודשים האחרונים ב-5.5%, והם צפויים, על פי תחזית חטיבת המחקר, להמשיך לעלות בקצב דומה גם בשנה הקרובה. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים יולי ואוגוסט בקצב חודשי של 0.8%, לאחר עלייה של 0.4% ביוני ויולי. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות עדיין גבוה ויציב יחסית: ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי הוא עמד על 12.1%, לעומת 12.3% ביוני ו-12.1% במאי; זאת לאחר רמות של כ-20% בשנת 2010. ההאטה בקצב עלייתם של מחירי הדירות באה על רקע המשך הגידול במספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. השפעתם של צעדים אלה צפויה להמשיך ולבוא לידי ביטוי בהמשך.
המשק העולמי: אי-הוודאות לגבי המשך ההתאוששות של המשק העולמי גברה החודש, בעיקר על רקע הקשיים במשקים העיקריים, המשבר הפיננסי באירופה ואי הבהירות ביחס לתוכניות החילוץ המתגבשות באירופה. תחזיות הצמיחה השונות לאירופה ל-2011 ו-2012 התעדכנו כלפי מטה, והתרחיש הבסיסי הוא קיפאון באירופה וצמיחה נמוכה בארה"ב. כן נראים סימנים ראשונים להתמתנות הפעילות הכלכלית בשווקים מתעוררים. גורמי הסיכון ממשיכים להתמקד באירופה, שבה הסיכוי לצמיחה שלילית, גם במשקי הליבה, התגבר משמעותית, ולאחרונה ירדה תחזית הצמיחה בגרמניה לשנת 2012 במחצית – ל-0.8%. החשש מפני משבר פיננסי חמור נותר גבוה, בגלל התפשטות הסיכון גם לבנקים מובילים באירופה, קשיי נזילות במערכת הבנקאית והורדת דירוג לבנקים מובילים בעולם. תנאי רקע אלו הניעו את קובעי המדיניות באירופה להכריז על תוכנית סיוע מקיפה, ובנקים מרכזיים עיקריים – (Fed, ECB, BOE) לחדש את תוכניות ההרחבה השונות. יחד עם זאת, תוכניות הסיוע המסתמנות באירופה ונתוני מקרו טובים יחסית בארה"ב הביאו לעליות של מדדי המניות העיקריים.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי לאחר הפחתת הריבית לחודש אוקטובר, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים כפי שנמדדות משוק ההון ואלו של החזאים המשיכו לרדת בתוך תחום יעד האינפלציה והן עומדות כעת על 1.7% ו-2.2%, בהתאמה. האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית נכנסה בחודש ספטמבר לתוך יעד האינפלציה, לראשונה מאז דצמבר 2010, והיא עומדת כעת על 2.9%. האינפלציה (בניכוי עונתיות) בשבעת החודשים האחרונים נמצאת בסביבת הגבול התחתון של תחום היעד.
האינדיקטורים הכלכליים שהתפרסמו החודש הצביעו על כך שהפעילות במשק המקומי המשיכה להתרחב אך בקצב איטי יותר יחסית ל-2010 ולרביע הראשון של 2011. עיקר ההאטה בהתרחבות הכלכלה המקומית באה כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא, אך התמתנות מסוימת החלה להסתמן גם בביקושים המקומיים.
החששות מפני תפנית שלילית בגוש האירו נותרה בעינה בעיקר לנוכח הקשיים המתגלעים בגיבוש תוכנית חילוץ למדינות הסובלות ממשבר חוב. בארה"ב, למרות שהחששות לתפנית שלילית לא התפוגגו, הנתונים האחרונים ביחס לפעילות היו חיוביים יחסית לצפוי. עם זאת, רמת האי וודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה העולמית נותרה גבוהה במיוחד, ומשליכה כמובן גם על אי הוודאות לגבי ההתפתחויות במשק הישראלי.
התפנית השלילית באירופה והצמיחה האיטית בארה"ב הובילו לכך שהשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הודעת ה-Fed, הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013;ה-Fed וה-ECB המשיכו את הפעולות להרחבה מוניטרית.
קצב העליה במחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים המסתיימים באוגוסט שומר על יציבות יחסית ברמה גבוהה של מעל 12%, אם כי נמוך ביחס לרמות של כ-20% ששררו בשנה שעברה. יחד עם זאת, המשך הגידול במספר התחלות הבניה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה.
הותרת הריבית ברמתה הנוכחית מותירה בידי בנק ישראל מרחב תגובה להתרחשויות בכלכלה העולמית והמקומית.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכללם בשוק הדיור.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש נובמבר 2011 יפורסמו ב-7/11/2011.
החלטת הריבית לחודש דצמבר 2011 תתפרסם ביום שני ה-28/11/2011 , בשעה 17.30

​