| הריבית לחודש מרס 2006 לא תשתנה ותשאר ברמה של 4.75%. |
| ההחלטה להשאיר את הריבית בשעורה הנוכחי תואמת את שמירת יציבות המחירים בתוך גבולות יעד האינפלציה שקבעה הממשלה, תחום המוגדר בין 1% - 3% לשנה. |
| תנאי רקע |
| הנתונים על מצב המשק מצביעים על המשך צמיחה מהירה יחסית ועולים בקנה אחד עם תחזיות בנק ישראל לצמיחה של 4.3% בשנת 2006. האינדיקטורים האחרונים מצביעים על המשך צמיחה מהירה יחסית גם בכלכלה העולמית. הריביות בעולם המשיכו לעלות, כצפוי. |
| מאז החלטת הריבית בחודש הקודם נערכו בחירות ברשות הפלשתינאית, שוק המניות ירד בכ-6% ושער החליפין של השקל מול הדולר פוחת בכ-2%. בחודש ינואר ירד מדד המחירים לצרכן ב – 0.3%, בחלק העליון של תחום התחזיות. הציפיות בשוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עלו והגיעו לרמה של קצת למעלה מ-2%, רמה הדומה להערכות רוב החזאים, והנמצאת בטווח יעד האינפלציה של 1-3 אחוזים. |
| בהחלטות הריבית, מתמקד בנק ישראל באינפלציה הצפויה ב-12 החודשים הקרובים, תוך התחשבות בקצב התרחבות הפעילות במשק, המושפעים מן התנאים במשק העולמי והתנאים המקומיים. הכלכלה העולמית צפוייה להמשיך ולגדול בקצב נאה והאינפלציה העולמית נמצאת במגמת ירידה, והביאה לכך שהשחקנים בשוק ההון מצפים כי התהליך הממושך של העלאות הריבית בארה"ב- מתקרב לסיומו. מחירי האנרגיה מתמתנים, אולם הם עדיין רגישים לבעיות פוטנציאליות בהיקף הייצור. |
| הלחצים האינפלציוניים בישראל בשנה שעברה נבעו בעיקרם מהשילוב של הפיחות במטבע ועליית מחירי היבוא, כלומר מגורמים חיצוניים. למרות הצמיחה המהירה המצמצמת את פער התוצר, סביר כי כלכלת ישראל נמצאת עדיין במצב של עודף בכושר יצור.העלייה בשכר הנומינלי ממותנת ביחס לעלייה בפיריון העבודה. |
| עד לכינון הממשלה החדשה, המדיניות התקציבית תמשיך להיקבע על פי החוק שלפיו בהיעדר תקציב מאושר, תקרת ההוצאות החודשית הינה אחד חלקי שנים עשר של תקציב השנה הקודמת. תהליך זה מבטיח שהמדיניות התקציבית תישאר מרוסנת עד לאישור תקציב חדש, לאחר הבחירות. בנק ישראל מעריך כי הממשלה החדשה תמשיך בנקיטת המדיניות התקציבית האחראית שאפיינה את השנים האחרונות. מדיניות זו הכרחית להמשך תהליך ההורדה ההדרגתי ביחס חוב- תוצר במשק הישראלי. |
| הגורמים העקריים להחלטה |
| על רקע האמור לעיל, ובכלל זה שעור הצמיחה במשק, בנק ישראל מתמקד בגורמים מרכזיים היכולים להשפיע על סביבת האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים: |
| שיעור הריביות בעולם ופער הריביות בין השקל לדולר. |
 |
| ההתפתחויות בשער החליפין |
|
| אי וודאות גיאופוליטית |
|
| למרות שהריביות בארה"ב ובאירופה צפויות לעלות בחודש מרס הקרוב, בנק ישראל סבור שלא נדרש כעת גידול בפער הריביות עם ארה"ב, על מנת לשמור על האינפלציה בתחום היעד. בנק ישראל רואה בפער הריביות עם חו"ל גורם חשוב להתפתחות שער חליפין ובעקבות זאת ללחצים האינפלציוניים, אולם אינו סבור כי נדרש פער ריביות קבוע עם חו"ל על מנת להשיג את יעד האינפלציה. |
| פער הריביות הנדרש להשגת יעד האינפלציה מושפע מההתפתחויות בכלכלה העולמית ובכלכלת ישראל. עם זאת, הציפיות להעלאת ריביות בחו"ל והמשך סגירת פער התוצר בישראל, מגדילים את ההסתברות להעלאות ריבית במשק הישראלי בהמשך השנה. |
| הפיחות בשער החליפין אשר ארע לאחרונה, יכול להגדיל את שיעור האינפלציה במידה מסוימת, אולם לאור המגמה של יבוא הון מתמשך למשק הישראלי, מגמת הפיחות אינה צפויה להתמיד במהלך השנה. בנק ישראל מצידו נכון לפעול במידת הצורך בכדי להשיג את יעד האינפלציה. |
| לאחרונה גדלה אי-הוודאות הגיאופוליטית. העלאות הריבית האחרונות, בוצעו ע"י בנק ישראל, בין היתר, בהתחשב באי וודאות זו ונראה כי אין צורך בהעלאת ריבית נוספת כעת. |
| בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק מתוך מטרה להשיג את היעד של הממשלה. הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה ויתמוך ביציבות המערכת הפיננסית. |