החוק לצמצום השימוש במזומן התשע"ח-2018 חוקק בכנסת במרץ 2018. בינואר 2019 ייכנסו לתוקף מגבלות שיחולו על הציבור הרחב בתשלומים במזומן ובצ'קים, וביולי 2019 ייכנסו לתוקף הוראות נוספות בחוק שיחולו על התאגידים הבנקאיים הנוגעים לתשלומים בצ'קים:

החוק קובע כי הבנקים, בנק הדואר ובעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא יפרעו צ'קים כאשר מתקיים אחד מהתנאים הבאים (למעט החריגים המופיעים בחוק) –

1.1.    שם הנפרע אינו נקוב בצ'ק.

1.2.    צ'ק שמוסב יותר מפעם אחת שסכומו עולה על 10,000 ש"ח.

 

בנק ישראל פועל בשיתוף המערכת הבנקאית ליישום סעיפי החוק המתייחסים לפירעון צ'קים, ונוקט בהקשר זה בפעולות הבאות:

א.      בכדי למנוע בלבול אשר עלול לגרום לציבור המשתמש בצ'קים לעבור על אחד מסעיפי חוק המזומן, בנק ישראל מעדכן את התקן על פיו מודפסים צ'קים בישראל, כך שבצ'ק המודפס במקור ללא הגבלת סחירות (ללא הגבלה של "מוטב בלבד" בצ'ק) תופיע טבלה בגב הצ'ק אשר תנחה את המשלם  או המקבל לגבי המידע שהם נדרשים לציין בגב הצ'ק.

ב.      בנק ישראל מעדכן את הדיווח בין הבנקים כך שצ'קים שיופקדו למשמרת טרם תאריך כניסת החוק לתוקף ויוצגו לגבייה לאחר תאריך כניסת החוק לתוקף, לא יוחזרו גם אם לא יעמדו בחוק לצמצום המזומן.

 

מעבר לכך, בנק ישראל הוביל וקידם במהלך השנים האחרונות נושאים רבים במערך התשלומים, שחלקם מהווים חלופה לשימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר אנונימיים שהשימוש בהם מוגבל על פי החוק:

1.     כרטיס חיוב מיידי (דביט)– בנק ישראל הטיל חובה על הבנקים להציע כרטיס דביט לכל הלקוחות בעלי חשבון עו"ש, אסר על גביית עמלה בגין פעולות בכרטיס הדביט, אסר על גביית עמלה עבור הכרטיס מלקוח שיש ברשותו כרטיס אשראי (למשך שלוש שנים), וקבע שדמי הכרטיס יהיו נמוכים מאלו הנגבים עבור כרטיס אשראי. לאחרונה החל הבנק בקמפיין הסברתי במטרה להנגיש את כרטיס הדביט כאמצעי תשלום אלקטרוני מתקדם, ולהסביר לציבור את היתרונות של הכרטיס והיכולת שלו להוות תחליף ראוי למזומן.

בנק ישראל פועל להסרת החסמים ויצירת התשתית שתאפשר ביצוע פעולות הן בדביט והן בחיוב נדחה, (שימוש בכרטיס משולב) תוך מתן שליטה ללקוח בבחירת סוג העסקה.

2.     בנק ישראל הוביל את חקיקת חוק סליקה אלקטרונית של צ'קים, התשע"ו-2016, וכן את היישום של החוק שנכנס לתוקף בנובמבר 2017. החוק איפשר למערכת הבנקאית להציע ללקוחותיה שירותי הפקדת צ'קים מתקדמים, למשל בסלולר, בעמלה מופחתת, ובכך הגביר את האטרקטיביות של הצ'קים כאמצעי חלופי למזומן. בנוסף, החוק פישט את אופן הטיפול בצ'קים חוזרים.

 

בנק ישראל ממשיך בקידום רפורמות במערך התשלומים ונוקט בצעדים תשתיתיים נוספים אשר השפעתם תורגש בשנים הקרובות. בתוך כך מקדם בנק ישראל את הקמתה של מערכת לסליקת תשלומים קמעונאיים מידיים אשר תאפשר ללקוחות לבצע העברות תשלומים ללקוחות ולבתי עסק באמצעות ארנקים אלקטרונים. התשלום המיידי הוא אמצעי תשלום חדש בישראל, שבו יוזם התשלום מחויב מייד בסכום התשלום ומקבל התשלום מזוכה בו מייד, בדומה לתשלום במזומן – ובשונה ממרבית אמצעי התשלום הנפוצים האחרים. מערכת כזאת תתרום למערך התשלומים בישראל במספר אופנים:

 

  •     תעזור בהגברת התחרות במערך התשלומים בהרחיבה את הגישה למערכות התשלומים בישראל לנותני שירותי תשלום ואת סוגי הפעולות שניתן לבצע גם ללא כרטיסי חיוב;
  •     תתרום להגברת היעילות של תהליך התשלומים בישראל באמצעות מענה לצרכים הקיימים בשוק התשלומים הישראלי, תוך מתן אפשרות לביצוע וקבלת תשלומים מידיים בצורה נוחה כולל תשלומים בסכומים קטנים בין אנשים פרטיים או בין אנשים פרטיים לבתי עסק. אותם בתי עסק קטנים יהנו מכך שיוכלו לחסוך עלויות מימון אשראי שנועדו לגשר על הפער בין ביצוע העסקה לסליקתה הסופית;
  •      תרחיב את היתירות של מערכות התשלומים הקמעוניות בהצטרפה לסל מערכות התשלומים והסליקה הפועלות בישראל;
  •      תשפר את השירות ללקוח הקצה באפשרה למקבל התשלום לעשות שימוש מיידי בסכום שזוכה בחשבונו, בזמינות מלאה של 24/7 ובעלויות עסקה נמוכות מאוד;

 

בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם מסמך המציג את המסקנות שגיבש בנק ישראל בנושא, בהמשך לבחינת ההצעות והדיונים במהלך השימועים שבוצעו בבנק ישראל מאז פרסום הקול הקורא בנושא בנובמבר 2017.​​​​​​​​​​​​