עיקרי דבריו של פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר, בכנס מכון אהרן בנצרת: "הסרת חסמים לפיתוח החברה הערבית כמנוף לצמיחת המשק הישראלי"

• המפתח לפיתוח המקצועי של האזרחים בחברה הערבית בטווח הארוך עובר דרך הסרת החסמים בתחום החינוך,  תוך הקנית כלים לדור הצעיר להרחבת בחירת מקצועות במגוון רחב יותר מזה שמתקיים היום, בדומה למגוון הנבחר על ידי האוכלוסייה היהודית הלא חרדית.
• בחינת  ציוני הפסיכומטרי של סטודנטים שנבחנו בערבית, מראה כי הציון הממוצע של הסטודנטים בכל תחומי הלימוד נמוך משל הסטודנטים שנבחנו בעברית. למעט בשני תחומי לימוד, רפואה, ואומנות, קולנוע ותקשורת,  בהם היחס בין הציון הממוצע של הנבחנים בערבית לזה של הנבחנים בעברית היה גבוה מ-90%, הרי שביתר תחומי הלימוד, כולל כלכלה, הנדסה, מדעי המחשב,  ומקצועות רבים ממדעי החברה, היחס נמוך עוד יותר, דבר הממחיש את הקושי הרב של סטודנטים ערבים להתקבל לאוניברסיטה ואת עומק ההתאמות שצריך לבצע כדי לעודד את הלימודים האקדמיים בחברה הערבית. בחירת המקצועות בחברה הערבית בהווה מושפעת מדפוסים מסורתיים, וחשוב לפעול לשינוי המצב, היות והוא מקשה על האזרחים הערבים להשתלב בעבודות בהן השכר גבוה.
• בטווח הקצר חשוב שהממשלה תטפל בהסרת חסמים שמעכבים את יכולת ההשתלבות של החברה הערבית בשוק העבודה, בעיקר על רקע העובדה שקיומם של שני מפרנסים במשק הבית מפחית באופן משמעותי את הסיכוי להימצא מתחת לקו העוני. הכלים שעל הממשלה לטפח:

•  קורסים להכשרה מקצועית תוך שהפניית המשתלמים באמצעות מנגנון השוברים מתבצעת בהתאם למאפיינים הייחודיים של שוק העבודה המשתנה בחברה הערבית. חשוב כי הקורסים יתבססו על מקצועות העתיד, תוך הימנעות מחלוקת שוברים למקצועות שהביקוש להם צפוי לקטון.

•  הדגשת המודעות של החברה הערבית לתכנית "מענק עבודה" (מס הכנסה שלילי). בפרט, הדגשת השינוי שנעשה בתכנית נטו משפחה, הנותן תוספת כספית למשפחות בהן יש שני מפרנסים.

•  ניתוח הגורמים  שמונעים מיצוי מלא של תכנית "מעגלי תעסוקה" בחברה הערבית.

•  בדיקת התאמה של מערך מעונות היום בחברה הערבית, ועריכת השינויים הנדרשים כדי שהמערך ייתן מענה ליציאה לעבודה של שני המפרנסים.

• תכנית לפיתוח החברה הערבית חייבת להיות מיושמת על ידי מטה משותף של הממשלה עם ההנהגה המוניציפלית והאזרחית בחברה הערבית. חשוב שההנהגה המקומית תתרום מהידע שלה בשטח לצורך  הסרת החסמים הקיימים.
• חשוב כי ההנהגה הערבית המקומית תהיה מעורבת בעריכת תכניות לפיתוח אורבני; רצוי גם שהיא תהיה מעורבת בקידום תשתיות ללימוד טכנולוגי ובהקמת מכללות – כדי להבטיח שינוי עתידי בבחירת מגוון מקצועות שמבטיחים שכר גבוה.