02.05.04

עיקרי דברי המפקח על הבנקים, מר יואב להמן,
בכנס ת"א לבנקאות שנערך היום 2.5.04 באוניברסיטת ת"א

התפנית במשק ב-2003 מוצאת ביטויה גם בפעילות הבנקים, בהרחבת היקף האשראי ובשיפור ניכר ברווחיותם – עם זאת, על הבנקים להיזהר מלחזור על השגיאה של הרחבת אשראי מואצת עם שולי ביטחון מועטים מדי ותוך שחיקת יחס הונם. כך אמר המפקח על הבנקים, מר יואב להמן, בכנס הבנקאות ת"א לבנקאות שנערך היום באוניברסיטת תל-אביב.  המפקח ציין, שלא כל השיפור שחל ברווחיות הבנקים נושא אופי מתמיד – חלק ניכר מהשיפור נתרם מעלייה חדה במחירי ניירות הערך. הפסדי האשראי פחתו אמנם, אך רמתם עדיין גבוהה יחסית, ויש מספר ענפים, כמו הבניה, מלונאות ורשויות מקומיות שמצבם עדיין רגיש. למעשה כבר ממחצית שנת 2003 ניכר שינוי מגמה, והבנקים שבו להגדיל את היקף האשראי. הלימות ההון השתפרה מאד ב-2003, והגיעה לשיעור של למעלה מ-10% במרבית הבנקים – חשוב לשמור לפחות על רמה זו, ולכן יש ללוות את גידול האשראי הצפוי בהגדלת הון הבנקים.

במקביל הצטמצמו גם הסיכונים – הן סיכוני האשראי והן סיכוני השוק. תיקון ההוראה, המגבילה את היקף האשראי המרבי לקבוצת לווים, תרם לשיפור בתחום ריכוזיות האשראי ולהגברת המודעות לנושא - הן בבנקים, שחלקם אף החליט לאמץ מדיניות שמרנית ולהקטין את החשיפה המרבית לרמה נמוכה מזו שבהוראה, והן בקרב הלווים וגורמי שוק ההון, בגיוס תחליפי אשראי חוץ בנקאי (משוק ההון). בניגוד לחששות שהביעו גורמים שונים, ההוראה לא יצרה מחנק אשראי במשק, ועסקים לא נקלעו בעטיה לקשיים.

בשנת 2003 הקדיש הפיקוח על הבנקים מאמץ מרוכז לטיפול בהערכות הבנקים למניעת הלבנת הון. במסגרת זו נערכו ביקורות בכל הבנקים, ואלה שבהם נמצאו ליקויים מהותיים הובאו לוועדת עיצומים. למרות שהליקויים תוקנו, בעיקרם, כבר במהלך הביקורות, החמירה הוועדה וקבעה התראות ואף עיצומים כספיים כנגד מקצת מהבנקים. זאת, על מנת להדגיש את חשיבות ההקפדה בנושא זה, ועל מנת להוות הרתעה. המפקח הדגיש, כי העיצומים אף יוחמרו, אם יישנו הליקויים.

תחום יחסי בנק-לקוח מקבל דגש ניכר בעבודת הפיקוח על הבנקים. הוגנות בקשרים עם לקוחותיהם היא אינטרס מרכזי של הבנקים, אך לעיתים הדבר לא בא לביטוי בהתנהלות השוטפת. כתוצאה מכך ניכר סחף בסובלנות הציבור הרחב כלפי הבנקים וכך גם לגבי המחוקקים.  סוגיית העמלות היוותה סממן ברור למגמה זו. בקרוב נציג המלצותיה של וועדה פנימית של הפיקוח על הבנקים למדיניות כוללת ביחס לסוגי העמלות השונים, מתוך מגמה לשמור על הוגנות בתחום זה כלפי הלקוחות, לשפר את התחרות, ויחד עם זאת לא להעצים מדי את המעורבות הפיקוחית בנושא.  על הבנקים לתת דעתם לנושא, ולא להסתפק רק בפעולות הסברה – עליהם לתת לציבור לקוחותיהם את התחושה, שגם הוא ישותף בשיפור בתוצאות העסקיות (ולא רק הבעלים, המנהלים והעובדים של הבנק), ושהמחירים שהוא משלם הם הוגנים, ולא מעוגנים רק בחוסר הברירה של הלקוח.

בהתייחס למשימות לעתיד, הדגיש המפקח על הבנקים את הצורך של המערכת כולה – הבנקים והפיקוח על הבנקים – להיערך לסטנדרטים הגבוהים שיוכתבו בהוראות "באזל 2". ההערכות לנושא זה בישראל היא עדיין בחיתוליה, והיא מפגרת אחרי מדינות אחרות. הבנקים הישראלים הגדולים יצטרכו לקיים מערכי דירוג פנימיים של לווים ואשראי, תוך שימוש במודלים מתקדמים בנושא, וכך גם באשר לסיכונים התפעוליים. הפיקוח על הבנקים החל לבחון את ההתאמות הנדרשות להטמעת הנושא בישראל, ובקרוב יבוא בדברים וייוועץ גם עם הבנקים.

הפרטת בנק דיסקונט שתצא לדרך בקרוב, תחייב את הפיקוח על הבנקים לרכז מאמץ לבדיקת המועמדים השונים לרכישת הבנק. המפקח הדגיש, כי הפיקוח הבטיח לעשות ככל יכולתו על מנת לזרז את הבדיקה, אך אם ייגשו למכרז מועמדים רבים, או קבוצות מסועפות של מועמדים, ואם יהיו עיכובים בהעברת המידע על ידם (כפי שהיה בעבר), לא ניתן יהיה לקיים את לוח הזמנים המתוכנן.

גם הפרטת בנק לאומי במפוזר (תוכנית האופציות), ללא גרעין שליטה בבנק, תציב בפני הפיקוח על הבנקים אתגר שלא היה כמוהו בעבר: על הפיקוח על הבנקים יהיה לבחון באופן מתמיד ולוודא, שאכן אין גורם או גורמים שהשתלטו על הבנק בחשאי מבלי לקבל היתר כחוק. תיקוני החקיקה עליהם סוכם בין האוצר לבנק ישראל אמנם משפרים את הכלים להתחקות ולטפל במצבים כאלה, אך בנטל הביצוע המתמיד יצטרך לשאת הפיקוח על הבנקים.