משקל רכיב המט"ח בתיק הנכסים הכספיים של הציבור

נעצרה מגמת הירידה במשקל רכיב המט"ח בתיק הנכסים הכספיים של הציבור,

במחצית הראשונה של 1998

 

מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי שווי תיק הנכסים הכספיים של הציבור גדל פי 3.9

מאז ראשית העשור ועד מאי 1998. לעומת זאת, רכיב המט"ח בתיק הנכסים (הצמוד לשער

החליפין והנקוב במט"ח) גדל באותה תקופה רק פי 2.4, וכתוצאה מכך ירד משקלו בסך הנכסים

מ- 17.4% בראשית העשור ל- 10.3% בסוף שנת 1997. ירידה זו, חלה למרות ההתקדמות

המשמעותית שחלה בשנים האחרונות בתהליך הליברליזציה במט"ח. עם זאת, במחצית הראשונה

של 1998 נעצרה הירידה במשקל רכיב המט"ח בתיק הנכסים ומשקלו אף עלה ל- 10.7% במאי

1998.

 

בבנק ישראל מסבירים, כי רוב הירידה במשקל רכיב המט"ח בתיק הנכסים מאז ראשית העשור,

נבע מצמצום יחסי בהיקף פיקדונות הציבור במט"ח וצמודים לשער החליפין בבנקים בארץ.

הירידה בפקדונות אלה נבעה בעיקר משחיקה מתמשכת בתכניות החסכון הדולריות (הכלולים

בהם) שרובן לטווח ארוך. אומנם חלה גם ירידה בפיקדונות האחרים במט"ח, ובעיקר בפיקדונות

הקצרים - כגון פמ"ח ופצ"מ - אך היא היתה מתונה יותר, כך שהתקופה הממוצעת לפירעון של סך

הפקדונות האלה התקצרה. ראוי לציין, כי התפתחות זאת התרחשה למרות שהריבית בתכניות

החיסכון פטורה ממס, ואילו הריבית בפיקדונות לטווח קצר חייבת בניכוי במקור בשיעור של

35%.

 

במחלקה המוניטרית מסבירים עוד, כי באותה תקופה חל גידול בהשקעות תושבי ישראל בחו"ל -

השקעות בניירות ערך ובפיקדונות בבנקים - אשר מהוות היום רבע מהנכסים במט"ח והצמודים

לשער החליפין של הציבור, אך כ- 2.5% בלבד, מתיק נכסיו. רכיבים אלה בתיק הינם חדשים

יחסית, והתאפשרו, כידוע, בשל מדיניות הליברליזציה בתחום מטבע חוץ.

 

בבנק ישראל מזכירים, כי פרט להגבלות על משקיעים מוסדיים, קיים היום חופש מלא בפעילותם

במט"ח - בארץ ובחו"ל - של יחידים ושל המגזר העסקי. ההתפתחות בהרכב תיק הנכסים

הכספיים של הציבור בעשור האחרון חוזרת וממחישה, כי השיקולים הקובעים את הרכב התיק

היו ונשארו, התשואות היחסיות, ולא עצם הסרת המיגבלות על הפעילות במט"ח. תשואות אלה

מושפעות ממגמות האינפלציה ושער החליפין, ובמילים אחרות -מאופי ניהול המדיניות המקרו-

כלכלית, משערי הריבית, מכללי המיסוי ומשיעורי העמלות - בארץ ובחו"ל.

​