- שיעורי ההשתתפות של הנשים הערביות הוכפלו מ-1970 עד 2010 – מכ-10 אחוזים לכ-20 אחוזים – אך הם עדיין נמוכים במיוחד.
|
|
- במהלך הזמן הצטמצמו הפערים ברמת ההשכלה (אך עדיין שיעור בעלי השכלה מתחת ל-12 שנ"ל בקרבן גבוה במיוחד - 48 אחוזים) ובמספר הילדים לאישה בין נשים ערביות ויהודיות, שינויים הפועלים לצמצום הפער בשיעורי ההשתתפות של הנשים בשני המגזרים.
|
|
- למרות האמור, קצב העלייה של שיעור ההשתתפות בקרב הערביות היה נמוך מזה של הנשים היהודיות, והפער בשיעורי ההשתתפות ביניהן התרחב.
|
|
- מהמחקר עולה שאין די בחיזוק תכונות, כמו השכלה, כדי להביא לגידול בהשתתפות וסגירת הפערים בשיעורי ההשתתפות. ייתכן כי הגידול בפער בשיעורי ההשתתפות בין יהודיות לערביות מקורו בסיבות תרבותיות, אפליה, וגורמים "חיכוכים" כגון חוסר נגישות תחבורתית, העדר מידע, והעדר מעונות יום.
|
|
- יש צורך בנקיטת צעדי מדיניות, כגון:
|
|
- מרכזי הכוון תעסוקתיים ביישובים והכוון תעסוקתי כבר במערכת החינוך
- הכשרה מקצועית
- צעדים לצמצום עלויות יציאה לעבודה – סבסוד טיפול בילדים, צהרונים, מטפלות, ועידוד הנגישות הפיזית של מקומות עבודה על ידי השקעה בתשתית תחבורתית מתאימה ובאמצעי הסעה לעבודה (המקבלת משנה תוקף בחברה מסורתית)
- חקיקה ואכיפה כנגד אפליה תעסוקתית
|
מחקר חדש שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל על ידי פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב וניצה (קלינר) קסיר מבנק ישראל עוסק בהשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה. המחקר בוחן את הגורמים המסבירים את החלטת ההשתתפות, כולל השינויים שחלו בנושא זה על פני זמן, ומציע צעדים למדיניות ממשלתית בתחום זה. הממצאים העיקריים הם כדלקמן:
|
| שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות הלך ועלה לאורך השנים, בדומה לשינויים שהתחוללו במדינות מערביות רבות. שיעורי ההשתתפות הוכפלו מ-1970 עד 2010 – מכ-10 אחוזים לכ-20 אחוזים – אך הם עדיין נמוכים במיוחד. קצב העלייה של שיעור ההשתתפות בקרבן היה נמוך מזה של הנשים היהודיות, ולכן הפער התרחב. |
| גורמים רבים משפיעים על השתתפותן של הנשים הערביות בכוח העבודה. נמצא במחקר שלהשכלה השפעה חשובה, שעלתה וגדלה על פני השנים. ככל שההשכלה גדלה כך גדל הסיכוי למצוא מקום עבודה והשכר המוצע גבוה יותר, ולכך ההשפעה החיובית על ההשתתפות. עוד עולה מהניתוח כי נשים לא נשואות ובפרט גרושות ורווקות נוטות להשתתף יותר, ממצאים המוסברים בתלות הגדולה של משקי בית אלו, מפני הרכבם, בהכנסות מעבודה של הנשים. כמו כן עצם היותה של אישה ערביה גרושה או רווקה, בפרט בגיל מאוחר יחסית, מעיד על פתיחות תרבותית כך שתעסוקת נשים עבורה אינה בבחינת פגיעה תרבותית. נמצא כי הימצאותם של מפרנסים נוספים במשק הבית משפיע חיובית על ההשתתפות. אומנם, מחד קיומם של מפרנסים נוספים במשק הבית מקטין את הצורך ביציאה לעבודה, אך מאידך הוא משקף את הנטייה של אנשים להתחתן עם בני זוג הדומים להם במאפייניהם, ובכלל זה בהשכלה. למספר ילדים עד גיל 17, יש השפעה שלילית, וכנראה נתפסת כאן השפעת ההכנסה השלילית של קצבאות הילדים, לצד הצורך בטיפול בילדים. ואכן כאשר הילדים קטנים ההשפעה על היציאה לעבודה שלילית יותר. עוד נמצא כי, נשים ערביות הגרות בערים גדולות משתתפות יותר, זאת עקב נגישות תחבורתית (המקבלת משנה תוקף בחברה מסורתית), ויותר אפשרויות לתעסוקה. עם זאת למגורים בירושלים יש השפעה שלילית, כנראה עקב ההשתייכות בפועל למשק הפלסטיני. קיימים הבדלים בין הנשים בהתאם לדתן, בפרט היות האישה נוצרייה מעלה את הסתברות ההשתתפות. |
| מחקרים רבים בעולם מצאו שלמאפיינים "מודרניים" השפעה רבה על השתתפותן של נשים בכוח העבודה. ל"מודרניות" שני היבטים: האחד מתייחס לתרבות ולמנטאליות, והשני – לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ("ידע מודרני"), ומובן שיש קשר בין שניהם. ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים כי נשים ערביות המחזיקות ב"ידע מודרני", ונשים המחזיקות בתפיסות שוויוניות לגבי מעמדה של האישה במשק הבית משתתפות הרבה יותר בשוק העבודה. |
| עליית שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות על פני זמן מוסברת בעיקר על ידי העלייה בהשכלה, הירידה במספר הילדים והעלייה במספר משקי הבית עם מפרנס נוסף. יחד עם זאת רמת ההשכלה בקרבן עדיין נמוכה במיוחד, כך למשל שיעור בעלי ההשכלה מתחת ל-12 שנ"ל ב-2010 עומד על 48 אחוזים. במהלך הזמן הצטמצמו הפערים ברמת ההשכלה ובמספר הילדים לאישה בין נשים ערביות ויהודיות, כך למשל משנת 1970 ועד 2010 ממוצע שנות ההשכלה של נשים ערביות עלה מ-3.3 ל- 10.1, בהשוואה לעלייה מ-8.3 ל-13.1 בקרב נשים יהודיות. שינויים אלו פועלים לצמצום הפער בשיעורי ההשתתפות של הנשים בשני המגזרים. למרות האמור, קצב העלייה של שיעור ההשתתפות בקרב הערביות היה נמוך מזה של הנשים היהודיות, והפער בשיעורי ההשתתפות ביניהן התרחב. ייתכן כי הגידול בפער בשיעורי ההשתתפות בין יהודיות לערביות מקורו בסיבות תרבותיות, אפליה, וגורמים "חיכוכים" כגון חוסר נגישות תחבורתית, העדר מידע, העדר מעונות יום וכד'. |
| מהמחקר עולה שאין די בחיזוק תכונות כהשכלה, כדי להביא לגידול בהשתתפות; זאת בשל קיומם של גורמים "חיכוכיים" שונים המקשים על שילובם של הנשים הערביות גם אם הן בעלות תכונות זהות לאלו של היהודיות, להשתלב בתעסוקה. אי לכך צעדי המדיניות צריכים לפעול גם לצמצום חיכוכיות זו. לנוכח ממצאים אלו יש מקום להפעיל מגוון של צעדי מדיניות להגדלת השתתפותן של הנשים הערביות בכוח העבודה. נדרשים צעדים שיפעלו להעלאת רמת ההשכלה והמיומנות; צעדים שיקטינו את עלויות היציאה לעבודה; צעדים שיפעלו לשינוי נורמות חברתיות בדבר יציאת נשים לעבודה; צעדים לשיפור התחבורה הציבורית והגדלת הנגישות הפיזית למקומות עבודה. |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|