למחקרמחקר חדש שערך ד"ר יואב פרידמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל דן במדיניות הממשלה בענף הפקת הגז הטבעי מאז גילוי מאגר 'תמר' תוך שהוא מנתח את המטרות השונות וניגודי העניינים בין הממשלה והיזמים. המחקר דן בפירוט בארבע ההחלטות המרכזיות של קובעי המדיניות בענף מאז תגלית 'תמר': אישור המלצות 'ועדת ששינסקי', אימוץ עיקרי ההמלצות של 'ועדת צמח', ההסכמה על 'הצו המוסכם' והחזרה של הממונה על ההגבלים העסקיים מהסכמה זו, ומִתווה הגז שעוצב ואושר לאחרונה.
המחקר מצביע על האפשרות שקובעי המדיניות השתמשו באינפורמציה חדשה לשיפור מצבו של הציבור בישראל על חשבון היזמים. מדיניות כזאת, כשהיא ננקטת במידה, בהתאם למקובל בחו"ל, ולנוכח שיפור ניכר במצבם של היזמים בהשוואה לתחזיות המקוריות (כפי שהיה למשל בקבלת המלצות ועדת 'ששינסקי'), עשויה להיטיב עם האזרחים גם בראייה ארוכת טווח. אולם סדרה של החלטות בטווח זמן קצר יחסית תוך פגיעה חוזרת ביזמים לטובת הצרכנים עלולה להיחשב בעיני יזמים ומשקיעים פוטנציאליים בעתיד כפגיעה בסביבה העסקית, להביא לצמצום השקעותיהם בישראל, ולפגוע במשק. פגיעה כזאת עלולה להאפיל על התועלת שניתן להשיג מההחלטות בטווח הקצר.
המקור לאחד מניגודי העניינים בין בעלי הזיכיונות על המאגרים לבין אזרחי המדינה, המיוצגים על ידי הממשלה, הוא הפער בין מחיר הגז הטבעי הנמכר לשוק המקומי ממאגר קרוב לבין מחיר גז מיובא. בעלי הזיכיונות על המאגרים מעוניינים במכירה מהירה של הגז הטבעי, ואילו הממשלה, הלוקחת בחשבון את העלויות הגבוהות של יבוא הגז הטבעי לאחר שיאזול הגז במאגרים המקומיים (עקב עלויות הובלה גבוהות), מעדיפה לדחות את היום שבו יאזל הגז הטבעי המקומי. ניגוד עניינים זה היה הצידוק הכלכלי המרכזי להחלטת הממשלה לשמור גז לשימוש המשק המקומי לתקופה של קרוב ל-30 שנה.
המגבלה על יצוא גז טבעי מבליטה בעיה נוספת הנובעת מהמטרות השונות של הממשלה ושל יזמים פוטנציאליים בענף: בעוד המדינה מעוניינת בפיתוח מאגרים לשוק המקומי, בין היתר, לשם יצירת יתירות ועידוד תחרות, היזמים מעוניינים במיקסום רווחיהם, והם יתקשו לממן פיתוח יקר של מאגר גז טבעי אשר יביא לעודף היצע בשוק המקומי, במיוחד כאשר הם אינם רשאים או יכולים לייצא את הגז. בעיה זו קיימת במיוחד לגבי פיתוחם של מאגרי 'תנין' ו'כריש' והיא מקטינה את ההסתברות לפיתוחם בטווח הקצר. כמו כן היא משליכה על חיפוש ופיתוח מאגרי גז טבעי חדשים בעת הנוכחית.
נקודת מעניינת העולה מהמחקר היא הפער האפשרי בשווי מאגר חדש של גז טבעי המתגלה לחופי ישראל כפי שהוא נתפס על ידי היזמים וכפי שהוא נתפס על ידי הממשלה והצרכנים. בתקופה שבה הצרכן המקומי צורך גז טבעי מיובא (ויקר), ערכו החברתי של גילוי מאגר גז מקומי גבוה מערכו עבור היזם שגילה אותו: היזם צפוי לחשב את שווי המאגר על פי מחיר היצוא, דהיינו ללא הוצאות הובלה, ולעומתו הממשלה והצרכנים עשויים לחשב את שווי המאגר כולל הוצאות ההובלה, מפני שגילוי המאגר חוסך לצרכנים במשק את ההוצאות הללו. פער זה הוא כשלעצמו סיבה טובה לעידוד חיפושי גז טבעי על ידי הממשלה בתקופה שבה צפוי מחסור בגז טבעי.
בעניין היווצרות המונופול של 'דלק' ו'נובל' בענף, מהמחקר עולה כי זו היא במידה רבה תוצאה של מאפייני הענף – התבססות חיפושי הנפט והגז על גופים פרטיים, מיעוט שחקנים וקושי לגייס הון וחברות מפעילות (operators) מהשורה הראשונה לחיפושים בעומק הים - וכן של היעדר פיתוח ענף הגז במצרים, שהגז שלה עשוי היה להיות פוטנציאל להיצע מתחרה בשוק המקומי.