מחקר: השפעת הטרוגניות ההשכלה על השכר

16.06.04

מחקר: השפעת הטרוגניות ההשכלה על השכר

במחקר שנערך ע"י גיא נבון ממחלקת המחקר בבנק ישראל נבחנה השפעת מאפיינים שונים של ההשכלה –התואר, תחום הלימוד והאוניברסיטה –על השכר.  זאת על פי נתונים ייחודיים על עובדים שסיימו את שבע האוניברסיטאות הישראליות בשנים 1995-1980 ושעבדו בתעשייה בשנת 1995. לנתונים אלו מוזגו נתוני המעסיקים, זאת בכדי לפקח על כישורי העובדים.

מהשוואת השכר הממוצע של מסיימי התארים השונים (לוח 1) נמצא, כי שכרם של בעלי תואר בהנדסה הוא הגבוה ביותר (11,152 שקלים), ושל  עובדים בעלי תאר במדעי הרוח הוא הנמוך ביותר (6,082 שקלים). כן נמצא, כי ישנם פערים בשכר כתלות במוסד הלימוד: שכרם הממוצע של מסיימי מכון ויצמן ואוניברסיטת תל-אביב הוא הגבוה ביותר, ושכרם הממוצע של מסיימי אוניברסיטת חיפה הוא הנמוך ביותר. פער זה נובע, בין היתר, ממאפיינים שונים של מסיימי התארים.

ההבדלים בשכר הממוצע בין מסיימי האוניברסיטאות השונות מושפעים, בין היתר, מתמהיל התארים הנלמדים בכל אוניברסיטה. כך, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל-אביב ובמכון ויצמן שיעורם של מקבלי התואר מוסמך גבוה מאשר באוניברסיטאות האחרות. כן מושפעים ההבדלים בשכר מתחומי הלימוד שהאוניברסיטאות מתמחות בהם: באוניברסיטאות תל-אביב, ירושלים, בר-אילן וחיפה מרבית המסיימים רוכשים תואר במדעי הרוח והחברה, במכון ויצמן מרבית המסיימים רוכשים תואר במדעים המדויקים ובטכניון – בהנדסה. השפעת הלימודים באוניברסיטה על השכר פוחתת עם הצטברות הנסיון התעסוקתי, דבר המתבטא בירידה של שונות השכר, עם השנים.

מהמחקר עולה כי התוספת לשכר בגין רכישת תואר מוסמך מעבר לתואר בוגר היא 30 אחוזים, ושל תואר  דוקטור, מעבר לתואר מוסמך - 17 אחוזים. זאת בהנחה שמחזיקים את מאפייני מקום העבודה ומאפייני הפרט קבועים. תוספות אלו שונות בין תחומי הלימוד השונים.

בהמשך, הניתוח מראה גם, ששכרן של הנשים, בהינתן שמאפייניהן ומקום עבדותן קבועים, נמוך ב-16 אחוזים משכרם של הגברים. פערי השכר הללו משתנים מאוד לפי תחום הלימוד, ובתחומי הלימוד המבוקשים ביותר הפערים קטנים יותר: במדעי החברה והרוח נמצאו הפרשי שכר של 20-17 אחוזים, ובמדעים המדויקים ההפרש הוא 8 אחוזים. תופעה דומה נמצאה בשכרם של העולים החדשים –שכרם של העולים נמוך משכרם של הישראלים הותיקים בממוצע ב-28 אחוזים, שיעור התלוי בתחום הלימוד.ראוי לציין, כי הפרש זה הולך ופוחת עם ההתערות בארץ ונעלם כעבור 7 שנים.

בהינתן אותם מאפייני מקום העבודה נמצא גם, כי מפעלים גדולים יותר משלמים שכר גבוה יותר, וכי גם למבנה הבעלות על המפעל השפעה מובהקת על השכר: השכר הגבוה ביותר משולם במפעלים בבעלות קואופרטיבים, והנמוך ביותר במפעלים בבעלות פרטית. נמצא גם, כי שכרם של עובדים במפעלים הממוקמים באזור ירושלים היה נמוך ב-5 אחוזים מאלו שעובדים באזור המרכז, זאת בניכוי השפעת המאפיינים האחרים של מקום העבודה.

לוח 1: השכר הממוצע (במחירים שוטפים) לפי תחום הלימוד, והאוניברסיטה:

ממוצע משוקלל	הנדסה	מדעים מדויקים ומדעי הטבע	מדעי הרפואה והבריאות	מדעי החברה, משפטים ומדעי הניהול	מדעי הרוח
						העברית
9,161		9,310	7,410	10,400	5,648
						הטכניון
10,617	10,627	11,010	5,316
						ת"א
11,730	12,245	10,931	7,849	13,188	6,320
						בר-אילן
10,733		9,231		12,044	7,188
						חיפה
7,471		7,545		8,317	5,404
						בן-גוריון
10,209	11,392	9,908	5,232	6,683	6,710
						מכון ויצמן
12,102		12,102
						ממוצע
10,419	11,152	10,061	6,865	11,132	6,082

שכר נומינלי, של יהודים, שכירים, שעבדו משרה מלאה ונדגמו בשנת 1995.
המקור: הביטוח הלאומי.
מדגם מייצג של כ-19,000 בוגרי אוניברסיטאות ישראליות. מהמדגם הושמטו אלו שהמשיכו את השכלתם בחו"ל וחזרו ארצה.

​​