v בשנים האחרונות ניכרת מגמת תחלופה בין הפעילויות העסקית והקמעונאית. זו מתבטאת בירידה של היקף האשראי הכולל במגזרים העסקיים (עסקי ומסחרי) ובגידולו במגזרים הקמעונאיים (עסקים קטנים, בנקאות פרטית ומשקי בית [כולל משכנתאות]).
v התשואה הממוצעת לנכסים (בשלוש השנים האחרונות) גבוהה במגזרים העסקיים ובמגזר העסקים הקטנים בהשוואה לתשואה במגזרים הקמעונאיים. הפער בין המגזרים נובע מההתפתחויות הכלכליות שחלו במהלך התקופה הנסקרת, מידת הסיכון של הלקוחות, העלות התפעולית ומידת התחרות והאיום התחרותי. כך למשל, הסיכון במגזר העסקים הקטנים מתאפיין ברמה גבוהה בהשוואה לסיכון ביתר מגזרי הפעילות. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, והיא נובעת בין היתר מכך שבין התאגיד הבנקאי לבין בעל העסק הקטן קיימת אסימטריה במידע – פועל יוצא של היעדר מידע איכותי וזמין באשר למצבו של הלווה.
v עלות התפעול הכרוכה בפעילות הקבוצות הבנקאיות במגזרים הקמעונאיים גבוהה משמעותית מהעלות במגזרים העסקיים, משום שהפעילות במגזרים הקמעונאיים כרוכה בהוצאות גבוהות על החזקה ותפעול של מערך סניפים רחב, בכלל זה תשתיות פיזיות ואנושיות רבות. הפעילות העסקית לעומת זאת מרוכזת במספר מצומצם של מוקדים ולכן עלותה פחותה.
v שיעור ההכנסה הממוצע מפעילות באשראי גבוה במגזרים העסקים הקטנים ומשקי הבית (למעט ההלוואות לדיור), נמוך במגזר ההלוואות לדיור ובמגזר הבנקאות הפרטית, וממוצע במגזרים העסקיים. שיעור ההכנסה משקף את עלות גיוס המקורות, עלויות התפעול הנוגעות להעמדת ההלוואה, מידת הסיכון הכרוכה בפעילות בכל מגזר ומידת התחרות והאיום התחרותי.
v יעילות הקבוצות בפעילותן במגזרים הקמעונאיים יציבה בשעה שיעילותם של המגזרים העסקיים מתאפיינת בשונות גבוהה. שונות זו נובעת מכך שהפעילות העסקית מתואמת יותר עם הפעילות המשקית ועם מחזורי העסקים.