נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף בכנס שנערך לרגל זכייתו בפרס סטיבן רוס באוניברסיטת MIT בבוסטון. הנגיד נשא דברים כזוכה הפרס וכדובר המרכזי, יחד עם החוקר פרופ' ראבי בנסל RAVI BANSAL מאוניברסיטת דיוק. בנאומו בכנס, עסק הנגיד ירון בנושא אי-הוודאות בכלכלה, היכולת המחקרית לזהות ולכמת אותה לצורך קבלת החלטות מדיניות והשפעתה על שוקי ההון, צמיחת המשק וסוגיות פיסקליות, כולל אלו העכשוויות כמו הברקזיט ומלחמת הסחר.

 

פרס רוס נוסד ע"י סטיבן רוס, אחד מהחוקרים המובילים בתחום הכלכלה הפיננסית בעולם, ועומד על 100,000$. אחדים ממקבלי הפרס זכו לאחר מכן בפרס נובל בכלכלה, ומוענק ע"י הקרן לקידום המחקר בתחום הכלכלה הפיננסית עבור מחקרים פורצי דרך בעלי תרומה משמעותית למחקר בתחום פעילותה של הקרן.

 

בין היתר התייחס למחקר ולקבלת הפרס זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' לארס הנסן (Lars Hansen, Professor of Economics at the University of Chicago and Winner of the 2013 Nobel Prize in Economics) ואמר: “This truly innovative paper uses recursive utility in a creative way to show how investors’ concern about long-term macroeconomic uncertainty can have a big impact on even short term risk return tradeoffs observed in financial markets. It added an intriguing new perspective to asset pricing theory.”

 

מחקרם החדשני של הנגיד פרופ' ירון (ופורסם בעת שהיה חוקר באוניברסיטת פנסילבניה), ופרופ' בנסל התפרסם בכתב העת היוקרתי "ז'ורנל אוף פייננס" ובו מצאו השניים פתרון לתופעה מוכרת בכלכלה הידועה בשם "חידת תשואת היתר של המניות", כלומר תשואה רב שנתית גבוהה יותר של מניות לעומת אגרות חוב ומספר אנומליות נוספות בספרות המימון ותמחור הנכסים. במחקר ששמו "Risks for the Long Run: A Potential Resolution of Asset Pricing Puzzles" ("סיכונים לטווח ארוך: פוטנציאל לפתרון חידות תמחור נכסים"), נמצא והוכח שהשינויים בתשואות ממניות ומאגרות חוב נגרמים גם משינויים בתפיסת סיכונים מקרו-כלכליים ארוכי טווח שמאיימים על צמיחתו של המשק. בדברי ההסבר של ועדת הפרס נכתב שהמחקר הזוכה של פרופ' ירון ופרופ' בנסל תרם תרומה מכרעת לשאלות מרכזיות בסוגיות תמחור נכסים, כגון: מהם הגורמים לתנועות במחירי נכסים, ומהם הגורמים המגדירים את התשואות הצפויות על נכסים פיננסיים. המחקר מדגים שגם התנודתיות במחירי נכסים וגם התשואות הצפויות בעתיד רגישות מאוד למאפייני התנודות הקבועות ביסודות הכלכלה ובעיקר בקצב הצמיחה ואי הוודאות, הנקראות במחקר "סיכון ארוך טווח". למחקר השפעה רחבה על בניית מודלים לחישוב תשואות צפויות וסיכון שישמשו לא רק לתמחור נכסים, אלא גם במגוון רחב של תחומים, הן בפיננסים והן במקרו-כלכלה. 

 

מאז פרסום המאמר הוא צוטט פעמים רבות במחקרים, פרסומים מדעיים ומאמרים כלכליים כולל מסמך ועדת הנובל ל-2013. בין היתר, מחקר זה סייע בהבנת המציאות שהובילה לפרוץ המשב הפיננסי העולמי ב-2008, והניח תשתית מדעית מוצקה להכללת גורמים שונים משפיעים על חיסכון וצריכה של הציבור. בין גורמים אלו ניתן למנות את החששות ממצבי משבר עולמיים כגון מלחמות הסחר, שינויי מדיניות בכלכלה עקב שינויים בזירות הפוליטיות וההתחממות הגלובלית.