התפתחות משקל קופות הגמל וקרנות הנאמנות
בתיק הנכסים הכספיים של הציבור
בתיק הנכסים הכספיים של הציבור
שווי נכסי קופות הגמל וקרנות הנאמנות הסתכם בספטמבר 1999 בכ – 177 מיליארדי ש"ח – המהווים 19% משוויו של תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור.
משקל קופות התגמולים והפיצויים בתיק הנכסים הכספיים של הציבור הלך ופחת בעשור האחרון והסתכם בכ- 12% מהנכסים בספטמבר 1999, לעומת כ- 24% בדצמבר 1990.
נכסי קרנות הנאמנות המנוהלים ע"י הבנקים פחתו בהדרגה בעשור האחרון לכ- 82% מהנכסים בספטמבר 1999, לעומת כ- 93% מהנכסים בדצמבר 1990.
משקל נכסי קופות הגמל המנוהלים ע"י הבנקים עדיין גבוה, כ- 88% בספטמבר 1999.
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי 19% מתיק הנכסים הכספיים שבידי הציבו ר- אשר הסתכם בספטמבר 1999 ב- 927 מיליארדי ש"ח - מושקעים באמצעות קופות גמל – קופות תגמולים ופיצויים וקרנות השתלמות – קרנות הנאמנות. משקלן של קופות התגמולים והפיצויים, בתיק הנכסים הכספיים הלך ופחת בהדרגה במהלך העשור האחרון ל- 12% בספטמבר 1999 לעומת כ- 24% בתחילת העשור. זאת, בשל משיכות של חוסכים בהיקף של כ- 30 מיליארדי ש"ח מאז 1994. הסיבה למשיכות הכספים מקופות התגמולים והפיצויים בשנים האחרונות, הינה התנודתיות הגבוהה בתשואותיהן, וביצועיהן הנמוכים יחסית לאלטרנטיבות השקעה אחרות. מאז 1986, בעקבות הרפורמה בשוק ההון, הופסקה הנפקתן של איגרות החוב המיועדות לקופות הגמל, והן הופנו לשוק ההון הסחיר כדי להשקיע שם את כספיהם בדיעבד הסתבר, כי קופות הגמל לא השכילו להתאים את הרכב תיק נכסיהן למציאות החדשה שנוצרה בשווקים הפיננסיים, ולפיכך גדלה בהדרגה התנודתיות בתשואותיהן, במקביל לעליית הרכיב הסחיר בנכסיהן. זאת, בין היתר, לאור העדר התחרות בענף זה, על רקע ריכוז הקופות המנוהלות ע"י הבנקים. עקב כך, הפכו קופות הגמל בעיניי החוסכים בהן ממכשיר חיסכון המקנה תשואה ריאלית מובטחת בשיעור של 4-5% למכשיר המקנה תשואה בהתאם לתנאי השוק המשתנים, בדומה לקרן נאמנות. עם זאת, בשונה מקרן נאמנות, כספי החוסכים אינם נזילים למשך תקופת החיסכון שהיא ארוכה יחסית. זאת ועוד, הירידה בסביבת האינפלציה והריבית ששררה, החל מ- 1995, פעלו אף הם כגורם מדרבן למשיכת הכספים מקופות הגמל. זאת, משום שמנהלי קופות הגמל המשיכו להשקיע את החלק הארי של כספיהן בנכסים צמודי מדד, למרות התשואות הגבוהות על נכסים שקליים לא-צמודים. בעלי סיכון דומה. כתוצאה מכך, משכו העמיתים את כספיהם והעבירו אותם למכשירי חיסכון לא-צמודים. זאת, במקביל למגמה הכללית שאפיינה את יתר רכיבי תיק הנכסים הכספיים של הציבור בשנים האחרונות. סיבה נוספת למשיכות הכספים מקופות מל הייתה פתיחתן, החל מ- 1995, של קרנות הפנסיה לעמיתים חדשים, אשר מהוות אפיק השקעה אלטרנטיבי בעל יתרון עבור עצמאים, על פני קרנות הפנסיה לעמיתים ותיקים.
במחלקה המוניטרית מוסיפים, כי בעוד שחלקן של קופות הגמל בתיק הנכסים הכספיים של הציבור הלך ופחת מתחילת העשור, משקלן של קרנות הנאמנות בתיק הנכסים נותר יציב משנת 1995 ברמה ממוצעת של כ- 3% לעומת כ- 8% בשנים 1992 ו- 1993. בשנים אלו, בהן הייתה גאות בבורסה בתל-אביב, השקיע הציבור במניות וניירות ערך המירים, במישרין ובאמצעות קרנות הנאמנות, כמעט 30% מתיק הנכסים הכספיים. עם השפל שנרשם בבורסה בתחילת 1994, החל הציבור להקטין את משקלן של המניות וניירות הערך ההמירים בתיק הנכסים לכ- 15% עד 20% בממוצע לשנה בשנים האחרונות – ולפיכך, גם חלקן של קרנות הנאמנות בתיק פחת. מגמה זו של משיכת כספים מקרנות נאמנות לוותה במגמה הפוכה: מאז 1995 – כחלק מהליך הדרגתי של מעבר כספי הציבור מקופות המל לנכסים שיקליים לא-צמודים – החלו להתפתח גם קרנות נאמנות המתמחות בהשקעה בנכסים לא-שיקליים צמודים. בקרנות אלה הייתה מאז 1995 צבירה חיובית נטו בהיקף כ- 10.2 מיליארדי ש"ח, לעומת משיכות נטו בהיקף של כ- 8.3 מיליארדים ביתר סוגי קרנות הנאמנות. כך, יתרת נכסיהן של הקרנות המתמחות בהשקעה בנכסים שיקליים לא-צמודים הגיעה בספטמבר 1999 ל- 13.6 מיליארדי ש"ח, והיוותה כ- 44% מסך נכסי קרנות הנאמנות. הצבירה החיובית בקרנות המתמחות בהשקעה בנכסים שקליים לא-צמודים קוזזה ברובה ע"י משיכת כספים מהקרנות האחרות, ובסך הכל נשמר חלקן של כל קרנות הנאמנות בתיק הנכסים ברמה דומה בשנים האחרונות.
עוד נמסר מהמחלקה המוניטרית, כי משקל נכסי קרנות הנאמנות המנוהלים על ידי בנקים פחת בהדרגה בעשור האחרון, ובעיקר בשנה האחרונה, ל- 82% מנכסיהן בספטמבר 1999, לעומת 93% מנכסיהן בדצמבר 1990. זאת, בשל הגברת התחרות עם כניסתם לענף זה של מנהלים שאינם בנקים – כגון ברוקרים וחברות ניהול אחרות. מספר המנהלים שאינם בנקים עלה והגיע בספטמבר 1999 ל- 147 כ- 40% ממספר המנהלים הכולל של קרנות הנאמנות. הצבירה החיובית הגבוהה בקרנות המתמחות בהשקעה בנכסים שקליים לא-צמודים הייתה קרקע נוחה לפתיחתן של קרנות חדשות גם בידי מנהלים שאינם בנקים. לעומת זאת, משקלם של כספי קופות הגמל המנוהלים על ידי בנקים עדיין גבוה, והוא מהווה כ- 88% מנכסיהן. בנוסף, כ- 8% מנכסי קופות הגמל מנוהלים בידי קופות מפעליות – חלקן, באמצעות הבנקים – ורק כ- 4% מהנכסים מנוהלים ע"י מנהלים שאינם בנקים. הסיבה למספר המועט של מנהלים שאינם בנקים בענף ניהול קופות המל נובעת בעיקר משליטת הבנקים במערכות ההפצה, ואולי גם מכך שמדובר באפיק חיסכון המצטמצם והולך בשנים האחרונות. גם האפשרות המוגבלת עבור העמיתים לעבור מקופה לקופה – אחת לשנה – והעובדה שממועד מתן הוראה למימוש נכסים עד לקבלת הכספים בחשבון העמית, עובר חודש שלם, מקשים על התחרות.