קטע מתוך לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות:


  •         ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מפגר במידה רבה אחרי יעדי הממשלה, לאחר שגם בעשור הקודם נוצר פיגור.
  •        בדיעבד מתברר כי מכיוון שמחירי הייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות ירדו משמעותית, הפיגור חסך למשק כ-10% מההוצאות על חשמל, אולם הוא גרם לפיגור אחר היעדים הסביבתיים שהציבה הממשלה.
  •         הפיגור נבע מיעדים בלתי ריאליים, אסדרה מכבידה, ודחייה בעקבות הירידה התלולה של עלות הייצור.
  •        היעדר תכנון לטווח הארוך, בפרט של הרשת להולכת החשמל, יוצר את החסם העתידי המרכזי לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ומהווה כבר עתה חסם אפקטיבי להרחבת השימוש בהן.

ניתוח שנערך על ידי יהודה פורת וליאור גאלו מחטיבת המחקר של בנק ישראל בחן את התהליך שעבר משק החשמל בישראל לקראת מימושם של היעדים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, את שינויי האסדרה בתחום, ואת האתגרים שעשויים להתפתח בעתיד.

החלטת הממשלה לקדם את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות התקבלה ממוטיבציה סביבתית, תוך נכונות לשאת בעלותה הכלכלית. בפירוט, בשני העשורים האחרונים חתמו מדינות רבות על הסכמים לצמצם את הפליטה של גזי החממה במטרה להשיג יעדים בתחום האקלים, וטכנולוגיות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מסייעות להשגתם. היות שישראל מחויבת להסכמים הבין-לאומיים אימצו ממשלותיה יעדים לפליטת גזי חממה, ומאלה נגזרו יעדים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.

כפי שמראה האיור, הניתוח מצא שנוצר פער בין היעדים למימושם. ב-2014 עמד היעד על 5% מהייצור, אך רק כ-1.5% מהחשמל יוצר מאנרגיות מתחדשות. אומנם קצב הגידול של ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עלה בשנים האחרונות: בשעה שבין 2014 ל-2015 עמד הקצב על 0.5%, בין 2015 ל-2016 הוא עמד על 0.7%. אולם אין בכך די כדי להגיע ליעד שנקבע לשנת 2020 – 10% מהייצור.

מניתוח בדיעבד מתברר שהפיגור אחר יעדי הממשלה הוביל לחיסכון בלתי מבוטל משום שחלה בעולם התפתחות טכנולוגית בתחום האנרגיות המתחדשות ועלויות הייצור ירדו בתלילות, אך זאת במחיר פיגור אחר היעדים להפחתת הפליטות המזהמות.

הניתוח העלה שכדי לקדם את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יש צורך בכדאיות כלכלית, אסדרה נאותה, תכנון נכון ותשתיות מתאימות. העלייה בכדאיות הכלכלית והשיפור באסדרה הביאו לכך שהייצור התרחב בשנים האחרונות. הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית, תחום שבו ישראל נהנית מיתרון יחסי בזכות האקלים, מצליחה לאחרונה להתחרות באלטרנטיבות, ובמקביל הוסרו רבים מהחסמים שמנעו את התפתחותה. גם מחירם הנמוך של הקולטים והרווח המובטח ליזמים מסירים ככל הנראה חסם למימוש המכסות שהממשלה הקצתה. בתחום אנרגיית הרוח קיימים עוד חסמי אסדרה, והסרתם תאפשר לפתח את תעשיית הייצור מאנרגיה זו. את האתגר המרכזי מציבה עתה מערכת הולכת החשמל במשק: בלא השקעה לטווח ארוך היא עלולה לבלום את המשך הפיתוח של ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ואת העמידה ביעדי הממשלה בתחום זה.


27.9e.png