על רקע משבר הקורונה נרשמו מספר התפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא- פיננסי:
- ברביע הראשון נרשם גיוס חוב נטו משמעותי בהלוואות בנקאיות (זרם/תנועות של כ-17 מיליארדי ש"ח) של המגזר העסקי.
- המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות התרחב משמעותית בחודש מרץ לכ-2.2 נק' האחוז;
- יתרת החוב לא לדיור של משקי הבית קטנה משמעותית ברביע זה בכ-4 מיליארדים (1.8%-), לראשונה מזה שנים.
- בחוב לדיור של משקי הבית נרשם גידול ניכר בהיקף המשכנתאות בחודש מרץ, וירידה לרמה הממוצעת בחודש אפריל.
א. החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[1]
- מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע הראשון של שנת 2020 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-7 מיליארדי ש"ח (0.8%) לרמה של כ-968 מיליארדים. העלייה ביתרת החוב נבעה מגיוס חוב נטו (תנועות) משמעותי בהלוואות בנקאיות (כ-17 מיליארדי ש"ח) על רקע משבר הקורונה, וכן מפיחות של כ-3.2% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהגדיל את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. השפעות אלו קוזזו ברובן כתוצאה מפירעונות נטו באפיקי הגיוס החוץ בנקאיים – פירעונות של הלוואות מתושבי חוץ ומהגופים המוסדיים. כתוצאה מכך ירד שיעור השינוי השנתי ביתרת החוב החוץ-בנקאי. (איורים 1 ו-2).
- ברביע הראשון של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-10.6 מיליארדי ש"ח, דומה לממוצע הגיוסים הרבעוני בשנת 2019. חברות מענף הנדל"ן והבינוי ממשיכות להוביל בגיוסים – כ-65% מהגיוסים ברביע זה בוצעו על ידן. בחודשים אפריל-מאי 2020 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-5.7, וכ-4.4 מיליארדי ש"ח, בהתאמה. (איור 3).
- בחודש מרץ 2020 המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות התרחב משמעותית (כ-1.2 נקודות אחוז) ביחס למרווח שבחודש פברואר, על רקע משבר הקורונה עד לכ-2.2 נק' האחוז. באפריל 2020 מרווח זה שב והצטמצם עד לרמה של כ-1.7 נק' האחוז. (איור 4).
[1] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.