נגיף הקורונה הוביל את המשק הישראלי למשבר כלכלי כבד וההתמודדות עם המציאות הזו מחייבת הכרה במשמעויות שלה ונקיטת פעולות משמעותיות. רשת הבטחון שהוצגה וצעדי המדיניות הנוספים, הן של הממשלה והן של בנק ישראל מכוונים בדיוק לנקודה הזאת. זה הזמן לנצל את כריות הביטחון שיש ברשותנו – כדי לשכך את פגיעת המשבר, ולאפשר למשק ולציבור לעבור אותו תוך פגיעה מינימלית.
מאחורי המספרים והנתונים יש אנשים. המדיניות צריכה לאפשר את שגרת החיים לצד הנגיף, והתאוששות מהירה כשנוכל להחזיר את המשק להפעלה מלאה. רשת הבטחון הכלכלית שגובשה, גם בסיוע בנק ישראל, תקל על שכירים, עצמאים ועסקים קטנים שנפגעו מהמשבר לצלוח את התקופה עד להתאוששות המשק, בצורה שתאפשר להם לחזור לפעילות עסקית ולצרוך באופן מהיר יותר. בכך היא מאריכה למעשה את ה"גשר הכלכלי" שנדרש למשק על מנת לצלוח את המשבר.
הניסיון שהצטבר עד כה בהתמודדות עם הנגיף מלמד כי לאור אי הוודאות הבריאותית והשלכותיה על היכולת לקיים שגרת חיים כלכליים סדירה, יש להקטין ככל שניתן את הפגיעה ואת אי-הוודאות הכלכלית לשחקנים השונים במשק אל מול ההתפתחויות השונות שעוד ייתכנו; רשת הבטחון מטפלת בנדבך זה הן בתמיכות ישירות והן בהרחבת הערבויות לעסקים בצד המימוני. ישנה חשיבות לביצוע מלא ומהיר של הצעדים שהוחלט לנקוט בהם. גם אם יש השגות על רכיבים כאלה ואחרים בתכנית, על כל המערכת להיות רתומה לכך. חשוב שהמהלך הנוכחי ילווה בהקדם בצעדים שיתמכו גם בביקושים במשק, וביצירת בסיס להאצת הפעילות הכלכלית ולקידום תעסוקה וצמיחה מתמשכת.
תכנית בהיקף כזה מגדילה כמובן את הגירעון בתקציב ואת החוב הציבורי. להערכתנו, אומדן העלות התקציבית הפוטנציאלית של רשת הביטחון עליה הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר היא כ-15 מיליארדי ₪ בשנת 2020 - מעבר למה שכבר תוקצב בתכניות הקודמות – וכ-27 מיליארדי ₪ בשנת 2021. סכומים אלו לא כוללים את הרחבת האשראי בערבות הממשלה. חשוב לזכור שמדובר בעלות פוטנציאלית, בהנחה ששיעור האבטלה לא ירד אל מתחת ל-10%. במקרה כזה הגירעון עשוי להגיע השנה לכ-13 אחוזי תוצר, וב-2021 ל-7 אחוזים ויחס החוב לתוצר לכ-76 אחוזי תוצר בסוף 2020 ולכ-78 אחוזי תוצר בסוף 2021.
עם זאת, אני רוצה להדגיש – יש לממשלה יש יכולת לממן את התכנית. האמון של השווקים הפיננסיים בכלכלה הישראלית ובמחויבות הממשלה לשמירה על משמעת פיסקאלית, שנבנה לאורך שנים רבות, עומד כעת לזכות המשק הישראלי ויסייע לנו לצלוח את המשבר הזה מבחינת צרכי המימון שלו. מובן שכאשר המשבר ישכך יהיה צורך לטפל גם בהפחתה הדרגתית של החוב שנצבר – ועוד יצטבר – במהלך הטיפול במשבר.
בתחום זה אנו בבנק ישראל פועלים בכל הכלים העומדים לרשותנו ונקטנו בצעדים חסרי תקדים על מנת להבטיח את הפעילות התקינה של השווקים הפיננסיים ולאפשר תנאי אשראי נוחים ככל שניתן במשק. אנו מפעילים לשם כך מכלול צעדי מדיניות ופועלים כדי להוריד את עלויות הגיוס לממשלה, למגזר העסקי ולמשקי הבית, ובדגש על הפעלת תכניות שיסייעו גם לעסקים הקטנים והזעירים. בנק ישראל ימשיך לעשות זאת ככל שיידרש, על מנת לספק סביבה נוחה לגיוס החוב ולתמוך בכך בפעילות התקציבית של הממשלה.