|
24.11.03 התוכנית המוניטרית לחודש דצמבר 2003 בנק ישראל הודיע על תכניתו המוניטרית לחודש דצמבר לפיה תופחת ריבית בנק ישראל ב- 0.4 אחוזים לרמה של 5.2 אחוזים. ההפחתה המצטברת בריבית בנק ישראל מאז דצמבר 2002 מסתכמת, עם ההפחתה הנוכחית, ב-3.9 נקודות אחוז. מבנק ישראל נמסר כי המשך תהליך הפחתת הריבית מתאפשר בשל רמת הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה הנמצאת בתחום יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים), ועל רקע הירידה בפועל במדד המחירים ב- 12 החודשים האחרונים, המשך הפעילות הריאלית הממותנת של המשק והרגיעה היחסית בשוק מטבע-חוץ ובשוקי הכספים וההון. הפחתת הריבית תומכת, איפא, במדיניות הממשלה שנועדה לעודד את צמיחת המשק ולהגביר את התעסוקה, זאת תוך שמירה על יציבות המחירים והיציבות הפיננסית. הציפיות לאינפלציה לשנה, הנגזרות משוק ההון, ירדו בחודש נובמבר, והן נמצאות כיום בתחום התחתון של היעד (קצת מעל ל- 1%) והציפיות לאינפלציה לשנה השניה עומדות גם החודש בחלק העליון של תחום היעד. הערכות החזאים הפרטיים לאינפלציה לשנה קדימה נשארו באמצע תחום היעד, וחלק מהמודלים של בנק ישראל מצביעים על האפשרות להשיג את יעד האינפלציה לעוד 12 חודשים ולשנה שלאחר מכן, תוך המשך איטי של הפחתת הריבית. בבנק ישראל מציינים כי מדיניות הריבית מכוונת להשיג יציבות מחירים לאורך זמן ולא בהכרח לשנה קלנדרית מסויימת. הניסיון להשיג עוד בשנת 2003 את יעד יציבות המחירים, לאחר ירידת מחירים מתחילת השנה, היה מחייב האצה גדולה של האינפלציה בטווח הקצר, תוך הפחתה חדה בריבית, דבר שעלול לפגוע ביציבות הפיננסית, בתהליך ההתאוששות של המשק ובסופו של דבר ביציבות המחירים. על כן, מדיניות בנק ישראל מיועדת בכל עת להשיג יציבות מחירים לטווח של שנה ושנתיים קדימה. בחודשים האחרונים התחדשה הירידה בתשואות על איגרות החוב הממשלתיות לאחר שעלו במיקצת בחודשים יוני-אוגוסט. מתחילת השנה ירדו התשואות הנומינליות בשיעור מצטבר של למעלה מ- 4 אחוזים, רמה של כ- 7.4 אחוזים והתשואות הריאליות ירדו ביותר מ- 1.5 אחוזים באותה תקופה לרמה של כ- 4.2 אחוזים. נראה כי הירידה בריביות לטווח ארוך על איגרות החוב הממשלתיות מצביעה על כך שהציבור רואה את הגרעון התקציבי (הגדול יחסית) כנובע בעיקר מרמת הפעילות הנמוכה, המשפיעה זמנית על היקף הכנסות הממשלה ממיסים, ובמידה פחותה כבעיה של גרעון מבני שהוא בעייתי בטווח הארוך. בבנק ישראל מציינים כי ירידת הריבית לטווח קצר, כשלעצמה, איננה מספקת לחידוש הצמיחה. תנאי הכרחי הוא שמירת משמעת תקציבית ואכן, תקציב הממשלה לשנת 2004 כפי שהוגש לכנסת, מציג תחילת כוון של התכנסות למגמה יורדת של הגרעון ותוואי החוב של הממשלה, לאחר עלייה בהם בשלוש השנים האחרונות. זאת, ביחד עם הרפורמה בשוק העבודה וצמצום במספר העובדים הזרים, ביצוע תכניות ההשקעה בתשתיות, וצעדים נוספים בעלי השלכות ארוכות טווח על ריסון ההוצאה הציבורית, אמורים לתרום לביסוס היציבות ולהעלאת המשק על מסלול של צמיחה. חשוב שבתהליך אישור התקציב בכנסת לא תחול שחיקה במסגרת התקציב ובנחישות לחזור לתוואי יורד של הגרעון, שעלולים לפגום ביציבות, להביא לעלייה בתשואות הנומינליות והריאליות לטווח ארוך ולהקשות על תהליך ההתאוששות של המשק. בבנק ישראל מציינים כי, על אף שבשוק מט"ח נרשמה בחודשים האחרונים היחלשות, לא רציפה, של השקל, ירדה במקביל סטיית התקן הגלומה באופציות שמנפיק בנק ישראל, שעמדה בממוצע בחודש נובמבר על כ- 6.5 אחוזים לעומת קרוב ל- 9 אחוזים בחודש יוני. בנוסף, פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת בשוק ה- CDS (Credit Default Swap) ל- 5 שנים, ירדה החודש, והיא עומדת כיום על כ- 60 נקודות בסיס, בהמשך למגמת ירידה רצופה מאז הרבעון הראשון של 2003. הרגיעה בשוק חלה, כנראה, על רקע הערבויות שהתקבלו מממשלת ארה"ב והאמינות בה מתקבלת המדיניות המקרו-כלכלית בעיני הציבור, וזאת על אף אי-הוודאות הביטחונית. בבנק ישראל מזכירים כי תנועות ההון קצרות הטווח של משקיעים זרים לישראל מושפעות, בין היתר, גם מהשנויים בשערי הריבית במדינות מפותחות נוספות ובשווקים המתעוררים (ולא רק בארה"ב ובאירופה). אינדיקציה לכך ניתן לראות בלוח 3: ריבית בנק ישראל דומה כיום לרמה הגבוהה של הריבית בבנקים מרכזיים במדינות המפותחות (אוסטרליה וניו-זילנד - 5%), והיא במרכז תחום הריבית של בנקים מרכזיים במדינות המתעוררות ובמדינות מתפתחות אחרות. בנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות בשווקים במטרה להבטיח שמירה על קצב האינפלציה בתחום המוגדר כיציבות מחירים תוך חיזוק היציבות הפיננסית. בכפיפות לכך ימשיך הבנק לפעול כדי לתמוך במדיניות לעידוד התעסוקה ולקיצור תקופת ההאטה במשק. לוח 1 - שיעורי הריבית בישראל ובארצות הברית
לוח 2 - הריבית הריאלית של בנק ישראל, תשואת המק"מ וה"שחר" והתשואה הריאלית על אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד (ממוצע חודשי – אחוזים)
לוח 3: שעורי ריבית של בנקים מרכזיים – נובמבר 2003
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
התוכנית המוניטרית לחודש דצמבר 2003
התוכנית המוניטרית לחודש דצמבר 2003
24/11/2003