נקודות עיקריות בהרצאתה של ד"ר קרנית פלוג בערב העיון
"שכר מחייה הוגן או שכר מינימום"
בערב עיון על "שכר מחייה הוגן או שכר מינימום" שנערך ע"י מרכז ספיר באוניברסיטת תל-אביב הציגה
ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, את הנקודות הבאות:
שכר המינימום הוא חוק חשוב שנועד להבטיח שכר הוגן ולצמצם את אי השוויון. חשוב להבטיח שרמתו
של שכר המינימום ורמת הבטחת ההכנסה יקבעו כך שעבודה תהווה חלופה מועדפת לעומת
האלטרנטיבה של אי השתתפות בשוק העבודה וקיום מהבטחת הכנסה.
בצד הבטחת שכר הוגן, חייב שכר המינימום להיקבע ברמה שלא תביא לפגיעה ניכרת בתעסוקה. אחרת
יפגעו העובדים שעליהם נועד החוק להגן. בהקשר זה צריך להשוות את שכר המינימום הן להתפלגות
השכר בישראל והן לשכר המינימום הנהוג במדינות אחרות עמן מתחרות התעשיות בישראל.
שכר המינימום בישראל מהווה כ- 53 אחוזים מהשכר החציוני בישראל (השכר שמתחתיו מצויים 50
אחוזים מהשכירים במשרה מלאה) - גבוה משמעותית מהשכר ביחס לשכר החציוני ברוב המדינות בהן
קיים שכר המינימום. שכר המינימום בישראל, הוא כ- 4.15 דולרים לשעת עבודה, גבוה משמעותית מזה
הנהוג במדינות שהתוצר לנפש בהן דומה לזה שבישראל.
שכר המינימום בישראל אינו כולל חלק מרכיבי השכר (כגון תוספת ותק, משמרות, שעות נוספות,
מענקים, משכורת י"ג, קצובת נסיעה, דמי הבראה, החזקת רכב, וכד'...). לפיכך, במגזרים המאורגנים
בהם קיימות תוספות מסוג זה, שכר המינימום בפועל עולה משמעותית על זה הקבוע בחוק. לדעת ד"ר
קרנית פלוג יש להכניס לתוך שכר המינימום את כל אותם רכיבים שהם שכר לכל דבר, עבור עבודה
במשרה מלאה ושאינם תמריץ עבור מאמץ מיוחד.
הצמדת השכר לשכר הממוצע היא יחודית בחוק הישראלי. היא "מגלגלת" עליות שכר מענפים בהם עולה
הפריון לענפים עתירי עבודה אשר מתקשים לשרוד בתחרות הבינלאומית הגוברת. עדיף היה להצמיד
את שכר המינימום לשכר החציוני או למדד המחירים לצרכן. זאת ועוד, במרבית המדינות בהן קיים
חוק שכר מינימום מופעל שיקול דעת בעדכונו, כך שמצב המשק נלקח בחשבון בעת העדכון. בתקופה
הנוכחית, כאשר האבטלה גואה, היה מקום לשקול דחיית העדכון.
רמת הציות לחוק שכר המינימום בישראל נמוכה יחסית: כ- 15-11 אחוזים מהעובדים הישראלים
משתכרים בפועל פחות משכר המינימום. רמת הציות נמוכה במיוחד בקרב עובדים זרים ונשים במגזר
הערבי; אי הציות לחוק ביחס לעובדים הזרים מגביר את הכדאיות היחסית של העסקתם, לעומת
העסקת עובדים ישראלים. יש לפעול לאכיפת החוק באמצעות הגברת הביקורות בענפים המועדים לציות
נמוך, ובאמצעות קנסות חובה על מפרי החוק. עד כה לא הוטלו קנסות משמעותיים, אם בכלל, על מפרי
חוק שכר המינימום.