למאמר המלא- השכר לשעה בישראל, של נשים וגברים כאחד, נמוך מהשכר במדינות ה-OECD שברשותן נתונים בני-השוואה כמעט בכל רמות השכר, אך הפער קטן יותר בעשירוני השכר הגבוהים מאשר בנמוכים. בעשירון העליון השכר בישראל גבוה יותר מאשר במדינות ההשוואה.
- בקרב הגברים, פער המיומנויות בין ישראל למדינות האחרות גדול מאוד ברמות השכר הנמוכות, והולך ומצטמצם ככל שעולים במעלה העשירונים. לעומת זאת, הפערים בהשכלה אינם מתואמים עם הפערים בשכר.
- בקרב הנשים, תוואי הפערים במיומנויות ובהשכלה אינם דומים לתוואי הפערים בשכר. צמצום פערי השכר של הנשים בין ישראל למדינות ה-OECD עם העליה בעשירוני השכר, נובע מתשואת שכר גבוהה למיומנויות בישראל בהשוואה למדינות האחרות, ולא מצמצום פער המיומנויות עצמו.
מסמך שנכתב על ידי ד"ר יובל מזר מחטיבת המחקר של בנק ישראל ויופיע ב"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" של בנק ישראל שיפורסם בקרוב, משווה את רמות השכר, המיומנויות וההשכלה בעשירוני השכר השונים של העובדים בישראל לאלו של העובדים בעשירונים המקבילים במדינות אחרות ב-OECD[1], ואת התשואות בשכר של המיומנויות וההשכלה. זאת תוך הבחנה בין המגדרים ומתן דגש להבדלים בין המגזרים הציבורי והפרטי. הניתוח מתבסס על סקר PIAAC.
על פי הסקר, פער השכר בין ישראל ליתר המדינות, קטן יותר ככל שעשירון השכר גבוה יותר; קרי, ככל שהשכר של עובד בישראל גבוה יותר, כך מצטמצם הפער בינו לבין עובד בעשירון השכר המקביל במדינות ההשוואה (איור 1). בעשירון השכר העליון, השכר לשעה בישראל אף גבוה יותר באופן מוחלט מהממוצע באותו העשירון במדינות ההשוואה. ממצאים אלה נכונים בקרב נשים וגברים כאחד. עוד נמצא כי הפער במיומנויות הבסיסיות בין גברים בישראל ובמדינות ההשוואה קטן, ככל שעשירון השכר גבוה יותר (איור 2), בעוד שאין קשר חזק בין הפער במספר שנות ההשכלה בכל עשירון לבין הפער בשכר. כלומר, הגורם הדומיננטי לפערי השכר בין ישראל למדינות האחרות הוא המיומנויות ולא ההשכלה.
במשוואות שאמדו את התשואות בשכר למיומנויות ולשנות לימוד, נמצא כי בקרב גברים התשואה למיומנויות ולשנות השכלה בישראל אינה שונה באופן מובהק סטטיסטית מזו שבמדינות האחרות, בעוד שבקרב הנשים התשואה למיומנויות בסיס בישראל כפולה מהממוצע במדינות ההשוואה, כלומר שכר הנשים בישראל מתואם בעוצמה רבה יותר עם שינוי במיומנויות בהשוואה לשכר הנשים במדינות האחרות. תוצאות אלה מסייעות להסביר את המגמות שנמצאו במסמך לגבי הקשר בין פער המיומנויות לפער השכר, על פי עשירונים. בקרב הגברים, המיומנויות בישראל גבוהות יותר בהשוואה למדינות האחרות ככל שהעובד מצוי בעשירון שכר גבוה יותר, ובהתאמה גם פער השכר בין העובדים בישראל ובמדינות האחרות נמוך יותר. בקרב הנשים, למרות שפער המיומנויות בין ישראל למדינות ההשוואה אינו מצטמצם משמעותית עם ההתקדמות בעשירוני ההכנסה, רמת המיומנויות גבוהה יותר בכל המדינות ככל שעשירון השכר גבוה יותר. כך, התשואה הגבוהה יותר למיומנויות בישראל, משתקפת בירידה בפערי השכר ככל שעולים בעשירונים.
איור 1 – לוג השכר לשעה של ישראל ביחס למדינות ב-OECD לפי עשירוני שכר
איור 2 - הפער במיומנויות* והפער בשכר בין ישראל לממוצע יתר המדינות (גברים)
*עשירוני השכר לשעה חושבו לכל מגדר ולכל מדינה בנפרד. מיומנות העובד היא מיומנותו הממוצעת בשני תחומים שנמדדו בסקרי פיאא"ק (מיומנות נומרית והבנת הנקרא), ואותה חילקנו בסטיית התקן של המיומנויות כדי להציגה במונחי סטיות תקן.
לגרפים בקובץ אקסל[1] המדינות המושוות: בלגיה, צ'כיה, דנמרק, ספרד, אסטוניה, פינלנד, צרפת, בריטניה, יוון, אירלנד, איטליה, יפן, קוריאה, הולנד, נורבגיה, פולין וסלובקיה. אלה כל המדינות שיש עבורן נתונים מתאימים מסקר PIAAC.