משקי בית נדרשים לעתים לערבות בנקאית. אחד המצבים הנפוצים הוא בעת שכירת דירה, כאשר הערבות ניתנת על-ידי הבנק למשכיר הדירה, למקרה שבו השוכר לא יעמוד בהתחייבויותיו. בגין הערבות גובה הבנק עמלה, המשקפת הן את העלות התפעולית שנגרמת לבנק בהעמדת הערבות -  הכנת מסמכים, בחינה משפטית, וכולי – והן את הסיכון אליו נחשף הבנק במידה וייאלץ להוציא את הערבות לפועל, סיכון שכנגדו הבנק נדרש לרתק הון. במידה והלקוח הפקיד כנגד הערבות פיקדון,  הרי שהסיכון מבחינת הבנק נמוך יותר. לכן, בשנת 2013 הורה הפיקוח על הבנקים לתמחר בעלות מופחתת את העמלה הנגבית בגין ערבות שכנגדה הועמד פיקדון, ביחס לעמלה הנגבית בגין ערבות שאין כנגדה פיקדון. על רקע זה, כבר היום העמלה בגין ערבות בנקאית מגובה בפיקדון נמוכה יותר.

 

מבדיקות שערך הפיקוח, בין היתר על רקע פניות ציבור ופניה של ח"כ יואב קיש, עולה כי דרישת הקצאת ההון מהווה חסם בפני הפחתה נוספת בעמלת ערבות בנקאית. לאחר בחינת הנושא, הודיע הפיקוח למערכת הבנקאית שהבנקים רשאים להפחית את הקצאת ההון כנגד ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי, בתנאי שעומדת לבנק הטענה לזכות על הפיקדון – כלומר,  הבנק מעריך שיוכל לקזז את הפיקדון כנגד הערבות בעת הצורך,  גם אם הפיקדון לא שועבד משפטית לטובת הבנק. במכתב הובהר שהפיקוח מצפה שלאור ההקלה תופחת העמלה בגין ערבות המובטחת בפיקדון באופן משמעותי.

 

המפקחת על הבנקים:

"הפיקוח על הבנקים בוחן באופן מתמיד דרכים להקל על לקוחות הבנקים, ובפרט מטפל בעמלות חריגות. אנו מצפים שהבנקים יפחיתו באופן משמעותי את העמלה על ערבות בנקאית מגובה בפיקדון בעקבות הצעד עליו הודענו, וכך שלא יהיה צורך בצעדים נוספים של הפיקוח להפחתת עמלה זו ".​

​​​​