להודעה המ​לאה, כולל גרפים ונתונים​


התפתחות שער החליפין  

במהלך הרביע השלישי התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ-0.7%, זאת בהמשך למגמה ארוכת הטווח. מנגד, נחלש השקל מול האירו בשיעור של כ-3.7%.

מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, נחלש השקל ב- 0.6%, זאת כתוצאה מהיחלשותו מול האירו, שמהווה שיעור ניכר מסל המטבעות, ובניגוד למגמה ארוכת הטווח.

במהלך הרביע נחלש הדולר מול רוב המטבעות, כאשר בולטים במיוחד האירו והפאונד הבריטי, מולם נחלש הדולר בשיעור של 4.25% כל אחד (תרשים 2).



תנודתיות שע"ח –ירידה בסטיית התקן בפועל במקביל לירידה קלה בסטיית התקן הגלומה

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה במהלך הרביע השלישי של 2020 לרמה ממוצעת של 5.1%, זאת בהמשך לירידה הרביע הקודם. במהלך הרביע חזרה סטיית התקן לרמתה טרום משבר הקורונה (ראה תרשים 3).

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – ירדה אף היא במהלך הרביע, אך באופן מתון יותר, ורמתה הממוצעת עמדה על 6.11%, ירידה של 1.3 נקודות האחוז בהשוואה לרמתה במהלך הרביע השני. יש לציין כי עיקר הירידה התרחשה בתחילת הרביע, כאשר בסופו חלה דווקא עלייה בסטיית התקן.

רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים ומפותחים עמדה במהלך הרביע על 10.7% ו- 8.2% בהתאמה, ירידה של 0.8 ו- 0.3 נקודות אחוז בהתאמה בהשוואה לרמתן ברביע הקודם (ראה תרשים 4). בדומה לסטיית התקן הגלומה באופציות שקל/ דולר, גם סטיית התקן בשווקים מתעוררים ומפותחים ירדה בתחילת הרביע ועלתה לאחר מכן.



פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח[1]

אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי רוב המגזרים המשיכו במדיניות שאפיינה אותם ברביע השני – הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) מכרו מט"ח נטו בסך של כ-3 מיליארד דולר; תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-2.3 מיליארדי דולרים. מנגד, המגזר העסקי המשיך לרכוש מט"ח נטו בהיקף של כ-0.8 מיליארד דולר. נציין כי גם ברביע השלישי ניכרת חזרה למגמה ארוכת הטווח בכל מגזר, לאחר שינויי מגמה ברביע הראשון בעקבות משבר הקורונה.


נפחי מסחר[2] – לוחות ותרשימים

נפח המסחר היומי הממוצע ירד במהלך הרביע בכ-5.9% לרמה של כ-8 מיליארדי דולרים, בהמשך לירידה בנפח המסחר היומי ברביע הקודם.

חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל  (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה ב- 0.45 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע השלישי על 43.4%.



[1] המגזרים העיקריים המוצגים אינם מהווים את כל השוק - למידע נוסף ראה את "מערכת הנתונים על פעילות השוק שקל/מטבע חוץ" בפרסום "מבט סטטיסטי", 2018

https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/MabatStat2018/shekel.pdf

[2] נפחי מסחר מול מערכת הבנקאות המקומית בלבד. החל משנת 2020, הנתונים לא כוללים סניפים של בנקים זרים בישראל.​ 


​