לגרפים ונתונים

התפתחות שער החליפין – היחלשות השקל מול הדולר, במקביל להתחזקות הדולר בעולם.
במהלך חודש מאי נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ- 0.4%,  מול האירו השקל התחזק בשיעור של 1.6%. 
מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, השקל נחלש במהלך מאי, ב-1%.  
בעולם, הדולר התחזק משמעותית במאי מול רוב המטבעות בכלל זה ב- 1.9% מול האירו, ב- 0.75% מול הפרנק השוויצרי, ב- 0.8% מול הפאונד הבריטי ו- בכ- 4.1% מול הין היפני.
 
תנודתיות שע"ח –ירידה בסטיית התקן בפועל במקביל לירידה בסטיית התקן הגלומה.
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה החודש בכ-3.5 נקודות אחוז ועמדה בסוף חודש מאי על 6.5%.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, ירדה ועמדה בסוף מאי על 10.1%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים לא השתנתה ועמדה בחודש מאי על 10.6%.
לעומת זאת, סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מפותחים ירדה מעט ועמדה בסוף חודש מאי על 10.1% (ראה תרשים 4).
 
נפח המסחר בשוק המט"ח– ירידה בנפח המסחר היומי הממוצע במקביל לירידה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל.
נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש מאי הסתכם בכ-101 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-109 מיליארדים בחודש אפריל. נפח המסחר היומי הממוצע ירד בכ-17% ועמד על 5 מיליארד דולר ביום.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש מאי בכ-33 מיליארד דולר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה ירד במאי בכ-27% בהשוואה לחודש אפריל. במהלך חודש מאי רכש בנק ישראל  200 מיליוני דולרים בעסקאות המרה[1], במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש מאי בכ- 5.8 מיליארד דולר, הממוצע היומי בחודש מאי ירד בכ- 31% בהשוואה לאפריל ועמד על כ- 290 מיליון דולר.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם במאי בכ- 61 מיליארד דולר, בדומה לחודש אפריל. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקות החלף ירד בכ-8% מחודש שעבר ועמד על 3 מיליארד דולר ביום.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) ירד מחודש שעבר ועמד בסוף מאי על כ- 35%,  בהשוואה לכ-38% באפריל. הירידה נבעה מקיטון בהיקף הפעילות של תושבי חוץ בעסקאות המרה, עסקאות החלף ועסקאות באופציות.
 
 

 1 נתון זה מבטא עסקות לפי יום קשירה ולא לפי יום ערך. לפיכך הנתון אינו זהה בהכרח לנתון שפורסם בהודעה על יתרות המט"ח, המשקף את העסקאות לפי תאריך ערך.

08-06-2015-H1.png

08-06-2015-H2.png

08-06-2015-H3.png

08-06-2015-H4.png

08-06-2015-H5.png

עסקות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ונגזרים (במיליוני דולרים)

 
 
נפח עסקאות המרה (1)
עסקאות החלף (סוופ)[1] (2)
עסקאות החלף Cross Currency Swap[2] (3)
נפח עסקאות באופציות[3] (4)
נפח המסחר הכולל (1)+(2)+(3)+(4)
מאי 2015    (נתון ארעי)
סה"כ
33,121
61,369
390
5,845
100,725
סה"כ (ממוצע יומי לפי 20 ימי מסחר)
1,656
3,068
20
292
5,036
תושבי חוץ
11,992
20,675
176
2,205
35,048
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
11,099
19,711
60
2,134
33,004
תושבי ישראל
21,129
40,694
214
3,640
65,677
מזה: סקטור ריאלי
6,504
11,914
59
1,244
19,721
         סקטור פיננסי
1,912
4,377
0
103
6,392
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
3,451
6,889
0
18
10,358
         יחידים + קרנות נאמנות
944
419
0
373
1,736
        בנק ישראל
200
0
0
0
200
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
200
0
0
0
200
       אחרים[4]
4,987
9,576
0
1,464
16,027
      בנקים מקומיים[5]
3,131
7,519
155
438
11,243
אפריל 2015
סה"כ
40,688
60,351
150
7,632
108,821
סה"כ (ממוצע יומי לפי 18 ימי מסחר)
2,260
3,353
8
424
6,046
תושבי חוץ
15,621
23,052
50
2,558
41,281
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
14,491
21,164
50
2,182
37,887
תושבי ישראל
25,067
37,299
100
5,074
66,708
מזה: סקטור ריאלי
7,767
8,947
100
1,331
18,145
         סקטור פיננסי
2,011
3,350
0
211
5,572
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
4,777
7,392
0
2
12,171
         יחידים + קרנות נאמנות
955
751
0
329
2,035
        בנק ישראל
615
0
0
0
615
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
50
0
0
0
50
        אחרים
5,026
8,743
0
2,648
16,417
       בנקים מקומיים
3,916
8,116
0
553
12,585
 
 

 [1 רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS).
[2]  הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים    
   מקזזות זו את זו.
[3]  ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put.
[4]  כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים.
[5]  סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים.