המדד המשולב לחודש פברואר ירד במקצת - 0.08 אחוז, בהמשך להשפעותיו של הגל החמישי (גל האומיקרון) בחודשים דצמבר 2021-ינואר 2022; שינויים אלה הם בהבדל ניכר מהעליות שנרשמו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2021, לפני תחילת גל זה.

המדד הושפע החודש לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (ינואר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (ינואר), יצוא השירותים (דצמבר), משרות השכיר (דצמבר) והתחלות הבנייה (דצמבר). שיעור המשרות הפנויות בפברואר נותר ברמת שיא המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, יבוא מוצרי הצריכה (פברואר), יבוא התשומות לייצור (פברואר) ויצוא הסחורות (פברואר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

פברואר

 

0.08-

ינואר

0.12

0.06

דצמבר

0.10-

0.09-

נובמבר

0.46

0.40

אוקטובר

0.61

0.51

ספטמבר

0.17

0.17

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

פברואר

ינואר

דצמבר

נובמבר

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

0.7

5.9

-3.8

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

0.0

-6.7

4.4

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

0.8

-0.5

-1.1

יבוא מוצרי הצריכה1

-2.2

6.8

-2.3

2.1

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

-2.5

6.7

-0.2

0.8

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-2.7

-0.3

-1.4

0.0

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

0.7

2.1

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.9

1.1

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

5.1

5.0

5.0

5.0

התחלות הבנייה[4]

 

 

3.8

 

 



[1]יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

 ​