המדד המשולב למצב המשק לחודש ספטמבר 2021 נותר יציב (עלה ב-0.04%). זאת לעומת העליות המתמשכות מאז ינואר 2021 בעקבות פתיחת המשק מחודש פברואר לאחר הסגר השלישי. המדד הושפע לטובה מעליות במדד הפדיון בשירותים (אוגוסט), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (אוגוסט), יבוא מוצרי הצריכה (ספטמבר), יבוא התשומות לייצור (ספטמבר) ומשרות השכיר (יולי). גם שיעור המשרות הפנויות בספטמבר נותר ברמת שיא, המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים (פרט לאלה בתחום תיירות החוץ) להרחיב את הפעילות לאחר פתיחת המשק. לעומת זאת, יצוא הסחורות (ספטמבר) ירד ירידה חדה. גם מדד הייצור התעשייתי (אוגוסט) ויצוא השירותים (יולי) ירדו והשפיעו שלילית על המדד. לבסוף, גם אומדני הקצה, המבוססים על סקר המגמות בעסקים שנערך בספטמבר, השפיעו שלילית על המדד.
נתוני המדד לחודשים האחרונים השתנו רק במעט (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
עדכון משולב (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
ספטמבר |
|
0.04 |
|
אוגוסט |
0.28 |
0.25 |
|
יולי |
0.21 |
0.21 |
|
יוני |
0.31 |
0.37 |
|
מאי |
0.19 |
0.19 |
|
אפריל |
0.72 |
0.72 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
ספטמבר |
אוגוסט |
יולי |
יוני |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
-2.3 |
1.7 |
3.8 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
2.3 |
-0.6 |
4.8 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
3.5 |
-2.1 |
3.5 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
1.5 |
2.4 |
-1.7 |
3.2 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
2.9 |
6.1 |
0.1 |
4.9 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
-7.0 |
0.4 |
8.0 |
-0.5 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
-2.1 |
3.9 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
2.0 |
1.4 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
4.9 |
4.8 |
4.8 |
4.7 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
|
3.9 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).