עם סיום גל התחלואה החמישי (גל האומיקרון), וחזרת הפעילות הכלכלית ושוק העבודה למצבם האיתן ששרר טרם משבר הקורונה, המדד המשולב לחודש מרץ עלה ב-0.2 אחוז. נראה, שעד כה, המלחמה באוקראינה, שהביאה לעלייה ניכרת במחירי הסחורות, לא גררה פגיעה משמעותית בפעילות הריאלית של ישראל. המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (פברואר), מדד הפדיון בשירותים (פברואר) ויבוא התשומות לייצור (מרץ). שיעור המשרות הפנויות במרץ נותר ברמת שיא המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, יבוא מוצרי הצריכה (מרץ) ויצוא הסחורות (מרץ) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.
לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. המדד המשולב לחודש פברואר עודכן כלפי מעלה (מהתכווצות קלה, להתרחבות מתונה), וזאת בהשפעת הנתונים החיוביים שפורסמו על הייצור התעשייתי והפדיון בשירותים. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
עדכון משולב (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
מרץ |
|
0.19 |
|
פברואר |
0.08- |
0.10 |
|
ינואר |
0.06 |
0.07 |
|
דצמבר |
0.09- |
0.09- |
|
נובמבר |
0.40 |
0.40 |
|
אוקטובר |
0.51 |
0.51 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
מרץ |
פברואר |
ינואר |
דצמבר |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
1.1 |
1.1 |
6.4 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
4.0 |
1.4 |
-6.4 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
0.6 |
0.9 |
-0.4 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
-6.0 |
-2.5 |
7.5 |
-3.0 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
2.6 |
-2.4 |
7.1 |
-0.1 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
-0.4 |
5.0 |
-1.3 |
-0.3 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
0.1 |
1.0 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
0.4 |
0.8 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
5.1 |
5.1 |
5.0 |
4.9 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
|
3.8 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).