המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש יוני 2021 ב-0.14%, עלייה המהווה קצב התרחבות מתון.  המדד הושפע לטובה מעליות ביבוא מוצרי הצריכה (יוני), יבוא התשומות לייצור (יוני) ומשרות השכיר (אפריל). בנוסף, עלייה זו באה גם לידי ביטוי בשיעור המשרות הפנויות ביוני אשר נותר ברמת שיא זה החודש הרביעי ברציפות, המשקפת את המשך רצון העסקים (פרט לתיירות החוץ) להרחיב את הפעילות לאחר פתיחת המשק . לעומת זאת, יצוא הסחורות (יוני), מדד הפדיון בשירותים (מאי), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (מאי), מדד הייצור התעשייתי (מאי), יצוא השירותים (אפריל) והתחלות הבנייה (מרץ) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

 

נתון המדד לחודש מאי עודכן מעט כלפי מטה, כתוצאה מהנתונים השליליים במדד הייצור התעשייתי ובמדדי הפדיון – אשר הושפעו, כלל הנראה באופן חד-פעמי, ממבצע "שומר החומות". הנתון לחודש אפריל, לעומת זאת,  עודכן מעט כלפי מעלה (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

 

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

 

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

יוני

 

0.14

מאי

0.24

0.11

אפריל

0.34

0.42

מרץ

0.45

0.46

פברואר

0.29

0.26

ינואר

0.57-

0.57-


לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

יוני

מאי

אפריל

מרץ

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-1.7

-1.1

2.7

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

-1.7

3.0

5.0

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-4.3

2.4

2.0

יבוא מוצרי הצריכה1

3.4

-0.8

4.3

6.9

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

6.6

4.6

-0.8

2.9

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-8.6

3.6

5.5

3.0

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

-0.4

-3.2

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

2.0

3.8

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

4.8

4.6

4.4

4.1

התחלות הבנייה[4]

 

 

 

-15.5

 



[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

 ​