המדד המשולב לחודש יוני עלה במקצת - 0.05 אחוז – כך שהייתה עלייה מצטברת מתונה בפעילות ברביע השני.
המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מרבית רכיביו, כולל מדד הייצור התעשייתי (מאי), מדד הפדיון בשירותים (מאי), יבוא התשומות לייצור (יוני), ייצור החשמל (יוני) והרכישות בכרטיסי אשראי (יוני). שיעור המשרות הפנויות ביוני נותר ברמה גבוהה המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (מאי) ויצוא הסחורות (יוני) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.
למשתנים המרכיבים את המדד המשולב נוספו סדרות ייצור החשמל (מנוכה מהשפעות מזג אויר ועונתיות) והרכישות בכרטיסי אשראי (מנוכה עונתיות). נתונים אלו נהיו זמינים בתקופה האחרונה בעקבות פיתוחים של אינדיקטורים מהירים בתקופת הקורונה. תרומתם למדד נובעת בעיקר מכך שהם משלימים מידע מכיוון שהם זמינים בזמן אמת, לעומת מרבית הנתונים המרכיבים את המדד שזמינים רק בפיגור של חודש או חודשיים.
לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
עדכון משולב (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
יוני |
|
0.05 |
|
מאי |
0.03- |
0.10- |
|
אפריל |
0.15 |
0.25 |
|
מרץ |
0.03 |
0.03 |
|
פברואר |
0.16 |
0.13 |
|
ינואר |
0.09 |
0.07 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
יוני |
מאי |
אפריל |
מרץ |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
3.4 |
0.1 |
-2.8 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
2.6 |
0.0 |
-0.5 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
-12.1 |
0.5 |
-1.4 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
-0.1 |
-6.0 |
14.1 |
-7.2 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
4.6 |
1.5 |
-2.4 |
1.2 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
-3.5 |
-7.9 |
12.1 |
1.7 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
2.4 |
2.2 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
0.1 |
0.2 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
5.0 |
5.1 |
5.1 |
5.2 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
|
8.2 |
|
ייצור החשמל[5] |
3.3 |
0.5 |
-7.1 |
2.0 |
|
הרכישות בכרטיסי אשראי[6] |
3.5 |
1.8 |
0.6 |
-0.4 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).
[5] ייצור החשמל מחושב כשיעור השינוי ביחס לחודש קודם, בניכוי השפעת מזג אוויר ועונתיות.
[6] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.