המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש יולי 2021 ב-0.21%, בדומה למגמה ארוכת הטווח של המדד. המדד הושפע לטובה מעליות במדד הייצור התעשייתי (יוני), מדד הפדיון בשירותים (יוני), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (יוני), יצוא הסחורות (יולי), יצוא השירותים (מאי) ומשרות השכיר (מאי). בנוסף, עלייה זו באה גם לידי ביטוי בשיעור המשרות הפנויות ביולי אשר נותר ברמת שיא המשקפת את המשך רצון העסקים (פרט לתיירות החוץ) להרחיב את הפעילות לאחר פתיחת המשק. לעומת זאת, יבוא מוצרי הצריכה (יולי) ויבוא התשומות לייצור (יולי) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

 

נתוני המדדים לחודשים פברואר-מאי עודכנו כלפי מעלה בעקבות פרסום נתוני החשבונות הלאומיים לרביע השני של 2021 וההחלקה הסטטיסטית המובנית בחישוב המדד המשולב (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

 

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

 

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

יולי

 

0.21

יוני

0.14

0.16

מאי

0.11

0.15

אפריל

0.42

0.58

מרץ

0.46

0.50

פברואר

0.26

0.37

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

יולי

יוני

מאי

אפריל

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

4.0

-1.9

-0.6

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

4.7

-0.3

3.1

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

3.7

-4.2

2.4

יבוא מוצרי הצריכה1

-1.7

3.4

-0.7

3.3

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

-0.3

6.6

4.5

-0.5

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

2.4

-5.5

1.6

6.7

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

2.0

-0.3

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

1.3

1.9

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

4.9

4.8

4.6

4.4

התחלות הבנייה[4]

 

 

 

 

 


[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

 ​