המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש דצמבר 2020 ב-0.52%, וזאת בהשפעת המשך תהליך הביטול ההדרגתי של מגבלות הסגר השני שהחל באמצע אוקטובר. לקראת סוף דצמבר, בעקבות עלייה חוזרת בתחלואה, החל הסגר השלישי, ומכיוון שמרבית הנתונים לבניית המדד מתקבלים בפיגור, המדד לחודש דצמבר אינו משקף עדיין את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר השלישי. עליית המדד המשולב לחודש דצמבר משקפת עלייה בכל רכיבי המדד: ייצור תעשייתי (נובמבר), מדדי הפדיון (נובמבר), יבוא מוצרי צריכה ותשומות (דצמבר), יצוא הסחורות (דצמבר) ושיעור המשרות הפנויות (דצמבר). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים. קבלת נתונים ליתר הרכיבים לחודש אוקטובר הביאה לעדכון כלפי מטה במדד המשולב לחודש אוקטובר, בזמן הסגר השני (לוח 1).
לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
עדכון משולב (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
דצמבר |
|
0.52 |
|
נובמבר |
0.67 |
0.65 |
|
אוקטובר |
0.02 |
0.12- |
|
ספטמבר |
0.28 |
0.23 |
|
אוגוסט |
0.42 |
0.47 |
|
יולי |
0.09 |
0.09 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
דצמבר |
נובמבר |
אוקטובר |
ספטמבר |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
1.1 |
-0.4 |
1.8 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
3.6 |
-1.9 |
-1.5 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
9.3 |
-1.1 |
-8.2 |
|
יבוא מוצרי הצריכה2 |
9.8 |
7.9 |
-2.5 |
11.6 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)2 |
2.2 |
2.4 |
1.0 |
3.0 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
1.0 |
-3.5 |
2.2 |
13.9 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
1.4 |
4.6 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
-10.0 |
-0.3 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
2.6 |
2.5 |
2.4 |
2.3 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
|
6.3 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).