המדד המשולב לחודש דצמבר 2018 עלה בכ-0.2%: קצב ההתרחבות הממוצע של המשק ירד בשנת 2018 אל סביבות קצב הצמיחה ארוך הטווח של המשק
המדד המשולב למצב המשק לחודש דצמבר עלה בכ-0.2%, והוא מעיד על המשך ההתרחבות של המשק בקצב הצמיחה ארוך הטווח של המשק. המדד המשולב הושפע לטובה מהעלייה ביצוא הסחורות והעלייה בשיעור המשרות הפנויות בדצמבר, ומהעלייה בפדיון ענפי המסחר הקמעונאי והשירותים בנובמבר. מנגד, הירידה ביבוא התשומות לייצור בדצמבר והירידה בייצור התעשייתי בנובמבר מיתנו החודש את קצב עלייתו של המדד. המדדים לחודשים הקודמים עודכנו כלפי מטה, בין השאר בגלל עדכון כלפי מטה של שיעור המשרות הפנויות לחודשים אוקטובר ונובמבר (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
המדד המשולב בשנת 2018 עלה ב-3.1% יחסית ל-2017, בדומה לקצב הצמיחה של התוצר. ירידת קצב הגידול של המדד בהשוואה לקצב של השנה שעברה (4.2) משקפת את הקושי של המשק להגדיל את היקף הייצור באמצעות הגדלה של כמות העובדים מכיוון ששיעור האבטלה נמוך, והמשק נדרש לספק יותר מהביקושים ממקורות חיצוניים. התפתחות רכיבי המדד המשולב (איור 1) תואמת תמונה זאת: קצב הגידול של משרות השכיר ירד ב-2018 ל-1.5%, בדומה לקצב הגידול של האוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים (לעומת 2% ב-2017) ואילו רכיבי היבוא גדלו השנה בקצב מהיר יותר בהשוואה לקצב אשתקד.
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
עדכון משולב (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
דצמבר 2018 |
|
0.24 |
|
נובמבר 2018 |
0.32 |
0.26 |
|
אוקטובר 2018 |
0.30 |
0.28 |
|
ספטמבר 2018 |
0.21 |
0.18 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
דצמבר |
נובמבר |
אוקטובר |
ספטמבר |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
-2.6 |
0.2 |
-3.3 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
1.2 |
0.7 |
-0.6 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
0.4 |
1.0 |
-0.3 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
-0.1 |
5.7 |
0.7 |
-3.1 |
|
-3.5 |
5.7 |
1.4 |
0.3 |
|
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות) 1 |
1.8 |
-3.7 |
1.3 |
-7.6 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה) 1 |
|
|
2.4 |
-5.2 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
0.5 |
-0.3 |
|
שיעור המשרות הפנויות מסך המועסקים במגזר העסקי[2] |
3.7 |
3.6 |
3.8 |
3.8 |
|
התחלות הבנייה[3] |
|
|
|
-1.6 |
[1] מדדי סחר החוץ הם כמותיים (בשונה ממדדי סחר החוץ החודשיים של הלמ"ס).
[2] שיעור המשרות הפניות נכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות ומוחלק.
[3] מכיוון שהלמ"ס הפסיק לפרסם נתונים חודשיים על התחלות הבניה, החל מיולי 2016 שונתה שיטת חישוב רכיב התחלות הבניה במדד. הרכיב מחושב בתדירות רבעונית והשינוי (באחוזים, מנוכה עונתיות) מיוחס לחודש האחרון ברבעון עבורו פורסם.
ראה קישור למידע נוסף בנושא המופיע באתר הבנק בדף המדד המשולב