המדד המשולב לחודש אפריל עלה ב-0.2 אחוז בעקבות התרחבות הפעילות הכלכלית, תחילת התאוששות התיירות הנכנסת בחודשים האחרונים וחזרת שוק העבודה למצבו האיתן ששרר טרם משבר הקורונה.

 

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית יבוא מוצרי הצריכה (אפריל), יצוא הסחורות (אפריל) ויצוא השירותים (פברואר). נתון קצה למדד הפדיון במסחר הקמעונאי הושלם ע"י שימוש במדד המסחר ברשתות השיווק (שפורסם לאפריל) ותרם לעליית המדד. שיעור המשרות הפנויות באפריל נותר ברמת שיא המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, מדד הייצור התעשייתי (מרץ), מדד הפדיון בשירותים (מרץ) ויבוא התשומות לייצור (אפריל) ירדו והשפיעו שלילית על המדד. נראה, שעד כה, המלחמה באוקראינה, שהביאה לעלייה ניכרת במחירי הסחורות, לא גררה פגיעה משמעותית בפעילות הריאלית של ישראל.

לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. המדדים המשולבים לחודשים פברואר-מרץ עודכנו כלפי מטה (התרחבות מתונה קצת יותר), וזאת בהשפעת נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2022. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים. לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

אפריל

 

0.18

מרץ

0.19

0.09

פברואר

0.10

0.07

ינואר

0.07

0.07

דצמבר

0.09-

0.09-

נובמבר

0.40

0.40

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

אפריל

מרץ

פברואר

ינואר

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-1.1

1.0

1.0

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

-0.7

4.3

1.4

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-0.6

0.7

0.8

יבוא מוצרי הצריכה1

14.8

-6.3

-2.4

8.1

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

-2.8

2.0

-2.6

7.1

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

2.9

3.2

5.1

-0.9

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

3.0

0.9

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.0

0.1

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

5.1

5.1

5.1

5.0

 



[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.​