המדד המשולב למצב המשק לחודש אוגוסט 2020 ירד ב-0.06%, בדומה לחודש יולי. זאת לאחר הירידות החדות ביותר במדד בתקופת הגל הראשון של נגיף הקורונה בחודשים מרץ-מאי, והעלייה הקטנה בו ביוני לאחר ביטול מרבית הסגרים והמגבלות. ירידת המדד המשולב באוגוסט משקפת ירידה במרבית רכיבי המדד שדווחו ליולי-אוגוסט, לאחר שרובם עלו בחודשיים הקודמים. הרכיבים היחידים שעלו ביולי-אוגוסט הם שיעור המשרות הפנויות ומדד הפדיון במסחר הקמעונאי, אך שיעור עליית מדד הפדיון פחת מאז מאי. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

 

עדכון נתוני המדד המשולב לחודשים הקודמים מראה שהעלייה בפעילות הכלכלית הייתה ביוני, בזמן שהמשק נפתח במהירות. העדכון מטה של הנתון ליולי נובע מירידת יצוא השירותים ביולי, שעודכן בספטמבר, ומההחלקה הסטטיסטית המובנית בחישוב המדד המשולב. (לוח 1).

 

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מעוצמת השינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

 

 

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

אוגוסט

 

0.06-

יולי

0.15

0.02-

יוני

0.04-

0.14

מאי

0.92-

0.90-

אפריל

2.54-

2.50-

מרץ

1.20-

1.27-

 

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים¨

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

אוגוסט

יולי

יוני

מאי

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-3.2

2.4

2.9

מדד הפדיון בשירותים (ללא  חינוך ומינהל ציבורי)[1]

 

-0.7

7.6

5.5

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

1.1

5.3

25.8

יבוא מוצרי הצריכה2

-1.9

3.9

13.3

1.1

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)

-1.2

0.7

1.6

-9.5

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[2]

-0.1

-10.2

-1.6

18.6

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[3]

 

-3.0

-6.5

7.5

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

10.9

15.8

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[4]

2.3

2.1

2.2

2.0

 



¨ מאחר שבלמ״ס לא חישבו סדרות מנוכות עונתיות עבור חלק מהמשתנים, יתכנו אי-התאמות בין חלק מהנתונים המופיעים בלוחות המדד המשולב ובין פרסומי הלמ״ס.

[1] מאחר והלמ״ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור מרץ-יולי, נתוני הפדיון לחודשים אלה חושבו על בסיס גורם עונתיות חזוי לאותו חודש והסדרות לא עודכנו לאחור.

[2] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[3] יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות. מאחר והלמ״ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור מרץ-יולי לנתוני יצוא שירותי תיירות, נתוני יצוא שירותים לחודשים מרץ-יולי הם סכום של יצוא שירותים עסקיים אחרים בניכוי עונתיות ויצוא שירותי תיירות בנתונים מקוריים.

[4] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו. מאחר והלמ״ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור מרץ-יולי הנתונים לחודשים אלה אינם מנוכי עונתיות.

 ​