הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר 2015 ללא שינוי ברמה של 0.1%

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.4%, שיעור נמוך במעט מהירידה הממוצעת שצפו החזאים – 0.5%. עליית מחירים ניכרת נרשמה בסעיף הפירות והירקות (7.6%). גורמים בעלי אופי חד-פעמי הביאו לירידה בסעיף החינוך, התרבות והבידור (1.9%-, על רקע ביטול אגרת הטלוויזיה), בסעיף אחזקת הדירה (1.2%-, בעיקר על רקע הירידה במחירי החשמל), ובסעיף התחבורה והתקשורת (1.2%-, על רקע הירידה במחיר הדלק). ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית בשיעור של 0.5%, לעומת אינפלציה שלילית בשיעור של 0.4% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-2.4%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-0.7%. בניכוי מחירי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות (כגון ההפחתות במחירי המים והחשמל) עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-1%. הפחתת המע"מ והירידה במחירי החשמל צפויות לפעול להפחתת המדד גם באוקטובר ובנובמבר, וזאת בשיעור מצטבר של כ-0.4%.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה נותרו החודש יציבות, ובחלקן נרשמה עלייה קלה: תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים עלו מ-0.4% ל-0.65%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים נותרו בסביבות 0.2%. הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים נותרו בסביבות 0.4%, והציפיות לשנתיים נותרו ברמה של 0.8%. ציפיות הפורוורד לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) עלו בכ-0.4 נק' אחוז, לרמה של 1.8%, וציפיות הפורוורד לטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) המשיכו לנוע ביציבות סביב מרכז יעד האינפלציה. על פי עקום התלבור לא צפוי שינוי בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה. על פי תחזיות החזאים ריבית בנק ישראל תישאר ברמתה הנוכחית בחודשים הקרובים, והיא צפויה לעלות בטווח של שנה.

הפעילות הריאלית: הנתונים לרבעון השלישי עקביים עם ההערכה שהמשק ממשיך לצמוח בקצב המתון שאפיין את השנים האחרונות, בהובלת הצריכה הפרטית, תוך המשך חולשה ביצוא. תמיכה בהערכה זו עולה ממאזן הנטו של סקר החברות: זה נותר ברבעון השלישי כמעט ללא שינוי, בדומה למצבו בשני הרבעונים הקודמים. ניסיון העבר מלמד שגל האלימות עשוי להשפיע על הצריכה הפרטית ועל התיירות, אולם במידה והוא לא יימשך עוד זמן רב השפעתו צפויה להיות מתונה. יצוא הסחורות (בדולרים שוטפים, ללא או"מ ויהלומים, מנוכה עונתיות) ירד בספטמבר ב-8% וקטע את ההתאוששות שנרשמה ביולי-אוגוסט לעומת הרבעון השני. היבוא ירד ב-9%, בין השאר על רקע ההודעה על הפחתת המע"מ באוקטובר. בשנתיים האחרונות ביצועי היצוא הישראלי (סחורות ושירותים) נופלים מביצועי הסחר של מדינות ה-OECD, לאחר כמה שנים שבהן הם עלו עליהם. המדד המשולב למצב המשק עלה בספטמבר ב-0.1%, נמוך מקצב עלייתו בחודשים הקודמים, בעיקר בעקבות הירידה ביצוא וביבוא הסחורות בספטמבר. מדד האקלים ירד מעט בספטמבר אך הוא מצביע על קצב צמיחה יציב ברבעונים האחרונים, תוך האצה קלה בענפים הפועלים בשוק המקומי וירידה בענפים הסחירים. מדדי אמון הצרכנים עודכנו לפני תחילת גל האלימות – המדד של הלמ"ס ירד בספטמבר אך הוא מצוי ברמה גבוהה יחסית לתחילת השנה, והמדד של בנק הפועלים עלה קלות. מדד מנהלי הרכש ירד מעט בספטמבר.

שוק העבודה: מספר משרות השכיר עלה ביולי ב-0.25%. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במאי-יולי ב-0.4% וב-0.3%, בהתאמה, יחסית לפברואר-אפריל (נתונים מנוכי עונתיות), ומתחילת השנה נרשמת האצה בקצב עליית השכר. תקבולי מס הבריאות ביולי-ספטמבר היו גבוהים (נומינלית) בכ-4.7% לעומת היקפם בחודשים המקבילים אשתקד; נתוני החודשים האחרונים עודכנו כלפי מטה, אך גם הנתונים המעודכנים מצביעים על האצה, לאחר ההאטה הזמנית שחלה במהלך 2014. שיעור המשרות הפנויות המשיך לגדול בספטמבר והגיע ל-3.4%. מגמת הירידה באבטלה תוך עלייה במספר המשרות הפנויות שניכרה בשנה האחרונה תומכת בהערכה שהשיפור בשוק העבודה משקף גידול בביקושים. 

נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-ספטמבר בכמיליארד ש"ח. סך גביית המסים מתחילת השנה גבוה בכ-5.3 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם תחזית הגבייה, וההכנסות ממסים בספטמבר ממשיכות לאותת על התרחבות הפעילות – המסים הישירים עלו ריאלית ב-18.4%. עם זאת, בגביית המסים העקיפים חלה בספטמבר ירידה של 2.7%, מסיבות עונתיות. גביית המע"מ המקומי מתחילת השנה עלתה ריאלית בכ-11.8% בהשוואה לגבייה בתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות המקומיות של הממשלה מתחילת השנה גבוהות נומינלית בכ-5.1% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד.

 

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9/15, ועד ל-23/10/15, התחזק השקל מול הדולר בכ-1.1% ומול האירו – ב-2.5%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל התחזק בכ-1.1%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9/15, ועד ל-23/10/15, ירד מדד ת"א 25  בכ-2.2%. התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות ירדו כמעט בכל הטווחים. באפיק הנומינלי התשואות ירדו בשיעור שמגיע עד 20 נ.ב בטווחים הבינוניים-ארוכים, ובעקום הצמוד התשואות עלו מעט בטווחים של עד 3 שנים וירדו בשיעור שמגיע עד 21 נ.ב בטווחים הבינוניים-ארוכים. עקום המק"ם ממשיך להיסחר בתשואה שנעה סביב ריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה מעט, מ-71 נ.ב ל-75 נ.ב. ככלל, ההרעה במצב הביטחוני כמעט לא באה עד כה לידי ביטוי בשווקים הפיננסיים.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-50.6%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-15.1%.

שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה באוגוסט  ב-10 מיליארדי ש"ח (1.2%) והסתכמה ב-824 מיליארדים. העלייה נבעה בעיקר מהשפעת הפיחות על יתרת החוב. בספטמבר הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 3 מיליארדי ש"ח – גבוה מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-2.2 מיליארדים); את עיקרו הנפיקו חברות מענף הנדל"ן ומענף המסחר והשירותים. על רקע התנודתיות בשווקים הפיננסיים העולמיים עלו בחודש ספטמבר המרווחים בשוק האג"ח. בקרנות הנאמנות נמשכו הפדיונות בספטמבר ושלושת השבועות הראשונים של אוקטובר, בדומה לארבעת החודשים שקדמו, בעיקר בקרנות כספיות שקליות ובקרנות המתמחות באג"ח מדינה ובאג"ח כללי.

יתרת החוב של משקי הבית גדלה באוגוסט בכ-4 מיליארדי ש"ח (0.9%), לרמה של 455 מיליארד. מתוך זה יתרת החוב לדיור עלתה ב-2.8 מיליארדי ש"ח (0.9%), לרמה של 317 מיליארד. בחודש ספטמבר חלה ירידה, עונתית ברובה, בהיקף נטילת המשכנתאות החדשות, והן הסתכמו בכ-4.2 מיליארדי ש"ח. בספטמבר נמשכה עליית הריביות על המשכנתאות בכל מסלולי ההצמדה, ובפרט במסלול הצמוד למדד: הן עלו ב-0.08 נק' האחוז במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה, וב-0.13 נק' האחוז במסלול הצמוד למדד בריבית משתנה.

 

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-0.1%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.6%. ביולי-אוגוסט ירדו מחירי הדירות ב-0.4%, בשעה שנתוני החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה, וב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו המחירים ב-6.2%. הנתונים הראשוניים לאוגוסט מצביעים על ירידה נוספת במספר העסקאות, על רקע הגידול שחל עד יוני במספר העסקאות שביצעו משקיעים עקב העלאת מס הרכישה. היקף הדירות החדשות שנמכרו מיוני עד אוגוסט הגיע לרמות שיא – למעלה מ-3,000 דירות בחודש (כולל בנייה ציבורית). בחודשים יולי-אוגוסט התחדשה העלייה במספר הדירות למכירה, והקצב הגבוה של התחלות הבנייה בשנה האחרונה צפוי לבוא לידי ביטוי ברמה גבוהה של גמר בנייה בתקופה הקרובה.

המשק העולמי: מהנתונים שנוספו החודש עולה שהתאוששות הכלכלה העולמית מאטה, בעיקר על רקע התפתחויות במשקים המתעוררים. קרן המטבע הבין-לאומית הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2016 מ-3.8% ל-3.6%, ואת התחזית לצמיחת הסחר העולמי מ-4.4% ל-4.1%. מדדי הפעילות המובילים של ה-OECD מצביעים על כך שההאטה תימשך בחודשים הקרובים. האינפלציה במשקים רבים נותרה נמוכה. הדחייה שחלה בהערכת השווקים לגבי המועד שבו תעלה ארה"ב את הריבית, כמו גם הצפי לצעדים מרחיבים נוספים באירופה וביפן, הביאו לעליות שערים בשווקים הפיננסיים. בארה"ב מסתמנת האטה ומדד ה-GDPNow מצביע על צמיחה של 0.9% בלבד ברבעון השלישי. פעילות הייצור בארה"ב נחלשת על רקע הדולר החזק, במגזר הנדל"ן מסתמנת תמונה מעורבת, ואילו מגזר הרכב מפגין עוצמה יחסית. חלק מראשי ה-Fed עדיין סבורים שהעלאת הריבית עשויה להתחיל עוד השנה, אולם לפי השווקים ההסתברות לכך ירדה. בספטמבר נוספו לשוק העבודה 142 אלף משרות בלבד, נמשכה הירידה בשיעור ההשתתפות בעבודה, והשכר לשעה נותר ללא שינוי. באירופה היו נתוני הפעילות מאכזבים ברובם, במיוחד הנתונים על כלכלת גרמניה – זו מושפעת לרעה מהחולשה ביעדי היצוא שלה, סין בראשם, ויש חשש לפגיעה משמעותית בענף הרכב בעקבות האירועים בחברת פולקסוואגן. על רקע האינפלציה והצמיחה החלשה קיבלה חיזוק ההערכה שה-ECB ינקוט צעדי הרחבה נוספים, במיוחד לאחר נאומו האחרון של נשיא ה-ECB. הסיכון להחרפת המשבר ביוון פחת. גם ביפן אכזבו מדדי הפעילות והאינפלציה ממשיכה להיות נמוכה, ובהתאם לכך נוצר צפי לצעדי הרחבה נוספים. בסין נרשמה ברבעון השני צמיחה של 6.9%, קרוב מאוד ליעד הממשלתי, ואולם אינדיקטורים שונים מצביעים על האטה בצמיחה והאינפלציה נותרה נמוכה. הבנק המרכזי הפחית שוב את הריבית ואת יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים. מחירי הסחורות נותרו נמוכים גם החודש, ונפט מסוג "ברנט" נסחר ב-48$ לחבית, בדומה לחודש הקודם.

 

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. לאור התפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

v   סביבת האינפלציה בטווח הקצר מושפעת מגורמים בעלי אופי חד פעמי. הציפיות האינפלציוניות לטווח הקצר נותרו נמוכות החודש, והן מושפעות מגורמים אלה, ומהתייצבות מחירי הסחורות שחלה לאחרונה.  בציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים נרשמה עליה, והציפיות (פורוורד) לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד.

v   האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה כי המשק צומח בקצב מתון, בהובלת הצריכה הפרטית, תוך המשך חולשה  ביצוא. הנתונים בשוק העבודה מצביעים על המשך שיפור בשוק זה. ניסיון העבר מלמד שגל האלימות עשוי להשפיע על הצריכה הפרטית ועל התיירות, אולם במידה ולא ייארך זמן רב ההשפעה  צפויה להיות מתונה.

v   קרן המטבע הבינלאומית הפחיתה את תחזיות הצמיחה והסחר העולמיים ל-2016, בעיקר לאור ההתפתחויות בשווקים המתעוררים. במספר משקים הופחתה החודש הריבית וההערכות בשווקים הן שהמדיניות המוניטרית במשקים העיקריים תמשיך להיות מרחיבה, ובחלקם ההרחבה אף צפויה להתגבר.

v   מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9/15, ועד ל-23/10/15, התחזק  השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי בכ-1.1%. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 5.9%. התפתחות שער החליפין מתחילת השנה מקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ומעכבת את חזרת האינפלציה אל תוך היעד.

v   החודש נרשמה ירידה במחירי הדירות, אך ב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-6.2%. ניכר גידול במכירת דירות חדשות ובמלאי הדירות למכירה. היקף נטילת המשכנתאות החדשות ממשיך להיות גבוה.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, והסיכונים לצמיחה אף גברו. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש נובמבר 2015 יפורסמו ב-9/11/2015.

החלטת הריבית לחודש דצמבר 2015 תתפרסם ביום שלישי ה-23/11/2015, בשעה 16:00.