לצפייה בממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, בהתייחסות להעלאת הריבית - לחצו כאן​
  • לאחר עלייה מתמשכת באינפלציה מתחילת 2018, האינפלציה מתייצבת מעט מעל הגבול התחתון של היעד, והיא צפויה להיוותר בתחום זה גם בחודשים הקרובים. הציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביב רמה של 1%. הציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מבוססות בתוך תחום היעד. עליית השכר במשק והמדיניות הפיסקלית המרחיבה יתמכו בהמשך התבססות האינפלציה ביעד. הסיכון העיקרי לכך הוא האפשרות לייסוף חד בשקל.
  • ניתוח מכלול הנתונים והאינדיקטורים העדכניים אודות הפעילות הכלכלית מביא להערכה שהמשק מתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי. ברבעונים השני והשלישי חלה האטה מסויימת בקצב הצמיחה של המשק, אך האינדיקטורים השוטפים לפעילות תומכים בהערכה שהמשק מצוי בתעסוקה מלאה, ובפרט, נתוני שוק העבודה ההדוק מצביעים על רמה גבוהה של הביקושים.
  • הכלכלה האמריקאית שומרת על איתנות, אולם הסיכונים בעקבות החרפת "מלחמת הסחר" והחרפת הסיכון הפוליטי באירופה ממשיכים להעיב על המומנטום. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה למרבית הגושים, ונמשכת ההתמתנות בסחר העולמי. במשקים המתעוררים חלה התייצבות יחסית. תהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית בעולם נמשך בהדרגה, אבל המדיניות במרבית המשקים  עדיין מרחיבה. בשווקים הפיננסים נרשמו ירידות משמעותיות במרבית מדדי המניות.  
  • מאז החלטת הריבית האחרונה השקל נחלש ב-3.6% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי וב-3.2% מול הדולר.
  • מחירי הדירות התייצבו בחודשים האחרונים. מסתמנת התייצבות במספר העסקאות ובהיקף המשכנתאות, תוך עלייה קלה בריבית המשכנתאות.
  • גם לאחר העלאת הריבית ב-0.15 נקודות אחוז המדיניות המוניטרית הנה מרחיבה, ותמשיך לתמוך בהשגת יעדי המדיניות. הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר.

 

 

 

 

 

בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

 

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן

לנתונים בקובץ אקסל​

 

האינפלציה מתייצבת מעט מעל הגבול התחתון של היעד. לאחר עלייה מתמשכת באינפלציה בפועל מתחילת 2018, בחמשת החודשים האחרונים האינפלציה השנתית נעה בתחום שבין 1.2-1.4%, ו"המדדים המנוכים" מצויים גם הם בסביבה דומה (איור 2 בקובץ הנתונים המצורף). האינפלציה במחירי המוצרים הסחירים התמתנה, בעיקר כתוצאה מההאטה בקצב העלייה השנתי של מחירי האנרגיה, על אף העלייה שהייתה עד לאחרונה במחירי הנפט והפיחות בשער החליפין. האינפלציה במחירי הבלתי סחירים, המהווה קירוב לרכיב המקומי של האינפלציה, חזרה לעלות (איור 3). גם בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה להיוותר מעט מעל הגבול התחתון של היעד, והציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביב רמה של 1%. הציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מבוססות בתוך תחום היעד, אם כי בציפיות לטווחים הארוכים חלה לאחרונה ירידה קלה. מאז החלטת הריבית הקודמת השקל נחלש בכ-3.6% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי (איור 6). עליית השכר במשק והמדיניות הפיסקלית המרחיבה יתמכו בהתבססות האינפלציה ביעד. הסיכון העיקרי לכך הוא האפשרות לייסוף חד בשקל. הירידה החדה שחלה בשבועות האחרונים במחירי הנפט עשויה לקזז את הגורמים התומכים באינפלציה, אך השפעתה על "המדדים המנוכים" תהיה מוגבלת.

מאז החלטת הריבית הקודמת התייצבו תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים לאחר עלייה בחודשים הקודמים. בחודש האחרון עלו קלות המרווחים בין התשואות על האג"ח התאגידיות לתשואות המקבילות על האג"ח הממשלתיות.

על פי נתוני החשבונאות הלאומית, ברבעונים השני והשלישי חלה האטה מסויימת בקצב הצמיחה של המשק (איור 11). ברבעון השלישי נרשמה צמיחה בשיעור של 2.3%: הצריכה הפרטית צמחה בשיעור מתון, וההשקעה הוסיפה להתכווץ, על אף התייצבות ההשקעה בבנייה למגורים, לאחר שזו ירדה במשך מספר רבעונים.  יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) שב לצמוח, בעוד ביצוא הסחורות (ללא יהלומים) נמשכת חולשה (לוח 12). עם זאת, מניתוח הנתונים והאינדיקטורים העדכניים לפעילות - ולאור השפעת התנודתיות ביבוא כלי רכב על התוצר -  עולה שככל הנראה המשק מתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי.  המדד המשולב למצב המשק (איור 13), מדד מנהלי הרכש, מדד אמון הצרכנים (איור 14), וסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס כולם תומכים בהערכה זו, כמו גם נתוני שוק העבודה: שיעור האבטלה נותר נמוך מאוד, אם כי מסתמנת התמתנות בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה מהרמה הגבוהה אליה הגיעו. היחס בין המשרות הפנויות לכלל המשרות עלה לרמת שיא (איור 17), ונמשכת עליית השכר (איור 18), בהובלת עלייה חדה יחסית במגזר העסקי, המקיפה מגוון ענפים ואת כל רמות השכר.

מחירי הדירות התייצבו בחודשים האחרונים (איור 9). לאחר עלייה מסויימת במספר העסקאות בתחילת השנה, מסתמנת התייצבות בנתוני הקצה. היקף המשכנתאות החדשות מתייצב לאחר עלייה מאז 2017, ובריבית המשכנתאות חלה עלייה קלה בחודשים האחרונים, על רקע העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות (איור 10).

תמונת המקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על ירידה במומנטום. הכלכלה האמריקאית שומרת על איתנות, אולם הסיכונים בעקבות החרפת "מלחמת הסחר" והחרפת הסיכון הפוליטי באירופה ממשיכים להעיב על המומנטום. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה למרבית הגושים (איור 19), ונמשכת ההתמתנות בסחר העולמי (איור 20). המדיניות המוניטרית הגלובלית עדיין מרחיבה, אך הכיוון משתנה בהדרגה: בעוד באירופה וביפן הריבית ממשיכה להיות שלילית והאינפלציה מתחת ליעד, העלאת הריבית בארה"ב צפויה להימשך, ומספר בנקים מרכזיים של מדינות נוספות העלו את הריבית. כמו כן, ההרחבה הכמותית העולמית התאפסה, וצפויה בחודשים הקרובים להפוך לצמצום כמותי לאור צמצום המאזן על ידי ה-Fed והפסקת הרכישות על ידי ה- ECB(איור 24). בשווקים הפיננסים נרשמו ירידות משמעותיות במרבית מדדי המניות (איור 25), והתרחבות במרווחי האג"ח. בארה"ב כאמור נמשכה צמיחה גבוהה בהובלת הצריכה הפרטית, ונמשך השיפור בפעילות התעשייתית; השפעת ההרחבה הפיסקלית צפויה להתפוגג ב-2020. באירופה הצמיחה נחלשה ברבעון השלישי. על פי ההערכות לא מדובר בשינוי מגמה, אולם מדדים מקדימים מצביעים על אובדן מומנטום. המתיחות בין ממשלת איטליה לרשויות האירופאיות התגברה, בעקבות הצעת התקציב הצפויה להביא לעלייה בגירעון באיטליה. ביפן נרשמה צמיחה שלילית ברבעון השלישי, ככל הנראה על רקע גורמים חד פעמיים, וצפוי שיפור ברבעון הבא. במשקים המתעוררים חלה התייצבות יחסית, אך החרפה אפשרית ב"מלחמת הסחר"  והשלכות הצמצום המוניטרי במשקים המפותחים ממשיכים להעיב על המשך הצמיחה; הצמיחה בסין מוסיפה להיחלש. במחיר הנפט חלה תפנית והוא יורד בחדות (איור 22); הגידול בהיצע הוא כנראה הגורם העיקרי, אולם ישנן גם תחזיות לירידה בביקוש העולמי.

 

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-10/12/2018. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-7/1/2019, בשעה 16:00, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.

 

 

 

​​​​​​