הודעה לעיתונות של קרן המטבע הבינלאומית בנושא כלכלת ישראל

קרן המטבע הבינלאומית סיימה את ההתייעצות* עם ישראל, לפי סעיף  IV 

 

מועצת המנהלים של קרן המטבע הבינלאומית סיימה ב - 11 בפברואר 1998 , את

ההתייעצות עם ישראל, לפי סעיף IV.

 

רקע

אחרי הישגים כלכליים ניכרים בשנת 1995 – 1996, לקה המשק הישראלי

בהתחממות יתר קצרה, שנגרמה על ידי המדיניות הפיסקלית. נדרש היה הידוק חריף

של המדיניות המוניטרית - בהעדר מדיניות פיסקלית מתקנת - כדי לטפל בתנאים אלה

של ביקוש יתר, אולם הייתה לכך השפעה בלתי נמנעת על המשק. המצב הורע עוד יותר

בגלל מאורעות חיצוניים כהדרדרות המצב הביטחוני ודעיכתן של השפעות גל העלייה

של תחילת שנות התשעים. כתוצאה מכך הייתה הצמיחה ב- 1997 מאכזבת (2

אחוזים), וכן גם הגידול החד של האבטלה (לכמעט 8 אחוזים).

 

על צד החיוב, ביקוש מקומי ממותן ורגיעה בלחצי השכר, על רקע של מדיניות

מוניטרית מרסנת הביאו לירידה משמעותית באינפלציה במשך 1997: השינוי במדד

המחירים לצרכן, ב- 12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 1997 , פחת ל- 7 אחוזים -

בתחתית הטווח של היעד שהציבו הרשויות. היחלשות הביקוש בישראל והתחזקות

הביקוש בחו"ל, בצירוף שיפור בתנאי הסחר עקב ייסוף של הדולר של ארה"ב לעומת

המטבעות האירופיים, הביאו להצטמצמות הגירעון בחשבון השוטף של מאזן

התשלומים: לאחר שגירעון זה תפח ממצב של איזון בתחילת העשור ל- 5.5 אחוזי

תמ"ג ב- 1996, הוא ירד ב-1997  לכ- 3.5 אחוזי תמ"ג.

 

המדיניות הפיסקלית הודקה במידה משמעותית ב- 1997 . אחרי שהחטיאו את היעד

הפיסקלי שלהן ל- 1995 ול- 1996 , חיזקו הרשויות את מחויבותן להורדת הגירעון

ב- 1997 והתאמצו במיוחד לרסן את ההוצאות במשך השנה. אף כי מידע סופי לשנת

1997 אינו בנמצא - היעד היה גירעון כולל של 2.8 אחוזי תמ"ג, חל קרוב לוודאי ב -

1997 שיפור משמעותי מאוד לעומת 1996 , במיוחד במונחים מבניים - בהתחשב בקצב

החלש של הפעילות הכלכלית. ואולם, הרמה של החוב הציבורי ביחס לתמ"ג שעמדה

על 103 אחוזים ביוני 1997 , עדיין גבוהה מאוד. בתחילת ינואר 1998 , אישרה הכנסת

את תקציב המדינה ל- 1998 , עם יעד גירעון של 2.4 אחוזי תמ"ג, המבוסס על ריסון

ההוצאות.

 

 

המדיניות המוניטרית בישראל מכוונת להשגת יעד האינפלציה שנקבע בידי הממשלה,

ובה בעת לשמור על שער החליפין של השקל בתוך רצועת הניוד האלכסונית שלו. במשך

רובה של השנה שעברה, נשמר השקל בתחתית רצועת האלכסון או קרוב אליה, עקב

תנועות יבוא ההון שעלו על הדרוש לכיסוי הגירעון בחשבון השוטף. כדי לשמור על שער

החליפין בתוך הרצועה, היה על בנק

ישראל להתערב בשוק מטבע החוץ ובעקבות זאת לספוג את עודף ההזרמות,

ובכך להגדיל במידה רבה את חלקם של הנכסים במטבע חוץ נטו בבסיס הכסף. ביוני

אישרו הרשויות הרחבה של הרצועה מ- 14 ל- 28 אחוזים, על ידי התאמת הגבול

העליון כלפי מעלה. בעקבות הרחבת הרצועה, הייתה נפילה חדה בתנועות יבוא ההון,

וכתוצאה מכך לא נדרש בנק ישראל להתערב עוד בשוק מטבע החוץ.

 

רפורמות מבניות מהוות רכיב חשוב בתכנית הכלכלית של הממשלה, המכוונת לצמיחה

בת-קיימא. במשך 1997 הייתה התקדמות משמעותית בתחום ההפרטה - בפרט של

הבנקים - ובליברליזציה של חשבון ההון.

 

ב- 1998, צפויה הצמיחה לחזור ולגדול מעט; זאת בהנחה שתמהיל המדיניות ישתנה

במידת-מה בכיוון של איזון טוב יותר בין המדיניות הפיסקלית למוניטרית, ותוקל

ההשפעה השלילית של המצב הביטחוני על הצמיחה.

הערכת מועצת המנהלים (נציגי המדינות החברות בקרן המטבע הבינ"ל)

הדירקטורים ציינו, כי בעוד שהצמיחה הואטה והאבטלה עלתה ב- 1997 , היו

בהתפתחויות הכלכליות כמה סימנים מעודדים המבשרים טובות בדבר ביצועי המשק

בעתיד. חשיבות מיוחדת הייתה להצלחת הרשויות בהשגת יעדי הגירעון הפיסקלי

והאינפלציה, וכן ההתקדמות הניכרת ברפורמות המבניות. למרות כל זאת, עם

האבטלה העולה, נשאר המצב הכלכלי קשה, והדירקטורים קוראים למאמצים

נמרצים ליצירת תנאים שיאפשרו צמיחה בת-קיימא בהתאם לפוטנציאל של ישראל,

יחד עם ירידה ניכרת נוספת באינפלציה ומאזן תשלומים שניתן להתמיד בו. חברי

מועצת המנהלים ממליצים לרשויות לדבוק באסטרטגיה של ריסון פיסקלי מתמיד

ורפורמות מבניות נועזות שיפחיתו את העומס הקיים על המדיניות המוניטרית. כמו

כן, מדגישים הדירקטורים את התפקיד המכריע של תהליך השלום בפריחה הכלכלית

של ישראל והאזור.

 

הדירקטורים מקדמים בברכה את השגתו של יעד הגירעון הפיסקלי ל- 1997 , הישג

שמסמן מפנה בניהול המדיניות הפיסקלית מהשנתיים הקודמות, שבהן יעדי הגירעון

לא הושגו. במבט לעתיד, הם מדגישים את החשיבות של התבססות על הישגים אלה על

ידי אימוץ תכניות לריסון

 

פיסקלי לטווח בינוני, שתצמצם את הגירעון לרמות נמוכות, בדומה ליעדי הגירעון של

מדינות מתקדמות אחרות, תוריד את יחס החוב הציבורי לתמ"ג, שהוא עדיין גבוה

בישראל, ובה בעת תיערך לפתרון הבעיות המאיימות במלוא עוצמתן של מערכות

הבריאות והפנסיה. הדירקטורים סבורים כי התכנית הנוכחית לטווח הבינוני, עם

היותה בכיוון הנכון, אינה מרחיקת לכת די צורכה. הם מדרבנים את הרשויות

להתקדם במרץ לקראת השגת איזון פיסקלי, לפחות בקירוב, עד לשנת 2001 (על פי

ההגדרות המקובלות בישראל). הם מציינים, שמשמעת תקציבית בהתאם לקווים אלה

תקדם את משימת המדיניות המוניטרית בהורדת האינפלציה, ובעקבות זאת ישפיע

לטובה על שיעור הריבית הריאלית ועל שער החליפין הריאלי, ששניהם חיוניים

לצמיחת המשק. כן מציינים הדירקטורים, שהשימוש הנהוג בישראל במערכת

החשבונאות הפיסקלית הקרובה לתפיסה של תקציב אופרטיבי, מכביד על השוואה עם

מדינות אחרות, והגירעון התקציבי של ישראל נשאר גבוה לפי אמות מידה מקובלות

למדידתו.

 

לנוכח הצורך במאמץ של משמעת פיסקלית לטווח הבינוני שתהיה שאפתנית יותר מזו החזויה

כרגע, רואים הדירקטורים את ההתאמה הפיסקלית המתוכננת ל- 1998 כמינימום ההכרחי,

ומדגישים את החשיבות המכרעת של השגת היעד, ולו באמצעות חבילת אמצעים משלימים

וחלופות אפשריות בתקציב - אם יתברר שההכנסות נמוכות מן הצפוי. בהתחשב בגודלו של

המגזר הציבורי בישראל, הביעו הדירקטורים תמיכה חזקה במתן דגש לבלימת ההוצאות,

ובפרט לריסון תשלומי השכר במגזר הציבורי בתקציב 1998.

 

באשר למדיניות המוניטרית, חברי מועצת המנהלים משבחים את הרשויות על התמדתן

בעמדתן המוצקה במשך 1997, שהודות לה הסתיימה השנה כשהאינפלציה נמצאת בגבול

התחתון של תחום היעד. הם מעודדים את הרשויות לנצל את ההזדמנות של התנאים

המבטיחים הקיימים כרגע ולהמשיך בהורדת האינפלציה ב- 1998 , לייצב את ההתקדמות

שהושגה בשנה הקודמת, ולעקור את המנטליות האינפלציונית שהשתרשה בישראל. למטרה זו,

רואים הדירקטורים צורך בהורדת תחום יעד האינפלציה ל- 1998 . הם בטוחים כי יישום מלא

של תקציב 1998, יסייע להמשיך בהתקדמות ניכרת בדיסאינפלציה שתעלה בקנה אחד ואף

תאפשר הקלה הדרגתית - אף כי משמעותית בהצטברותה - בתנאים המוניטריים.

 

אשר למסגרת התפעולית של המדיניות המוניטרית, הדירקטורים שיבחו את התחזקות הגישה

שאימץ בנק ישראל באשר להסתכלות קדימה על יעדי אינפלציה, ועודדו את הרשויות להגדיל

את אופק התקופה האופרטיבית של יעדי האינפלציה. הם ציינו שהאמינות והשקיפות של גישה

זו תוגבר על ידי הכרזה על תוואי יעד ברור וספציפי לדיסאינפלציה בטווח הבינוני לרמה של

מדינות מתקדמות אחרות. יתרה מזאת, רוב הדירקטורים היו בדעה שהשגת מסלול יעד

 

אינפלציה זה, צריכה לקבל עדיפות על שער החליפין, זאת בתוספת התנאי, כי את המשימה של

שמירת שער החליפין בתוך תחום בר-קיימא יש להטיל על מדיניות פיסקלית ומבנית מתאימה.

כדי לחזק את האחראיות כלפי הציבור, המריצו הדירקטורים את בנק ישראל לפרסם באופן

סדיר דוח על תחזית האינפלציה ועל המדיניות הדרושה כדי לשמור את האינפלציה במסלולה.

בהעירם על הוויכוח המתנהל אודות חוק הבנק המרכזי, ציינו הדירקטורים שהניסיון

הבינלאומי מדגיש את החשיבות של שמירת העצמאות התפעולית של הבנק המרכזי,

שמחויבותו העיקרית צריכה להיות, השגה ושמירה של יציבות המחירים. כל הצעת שינוי בחוק

בנק ישראל צריכה להתאים לעיקרון בסיסי זה.

 

בתחום הרפורמות המבניות, שיבחו הדירקטורים את הפעולות הקונקרטיות שננקטו ב- 1997

כדי להקטין את מעורבותה של המדינה במשק וכדי לעודד תחרות. בפרט בלטה ההאצה

המוצלחת בהפרטה - במיוחד של הבנקים - והדירקטורים דחקו ברשויות לשאוף להמשך

התנופה הזאת ב- 1998 ואחריה. למרות ההישג המשמעותי ב- 1997 , ציינו הדירקטורים כי

דרושים שינויים מבניים נוספים בכמה תחומים כדי להכין את הבמה לצמיחה איתנה ובת-

קיימא בטווח הבינוני. הם ציינו בהקשר זה רפורמות בשוק ההון המקומי, אמצעים נוספים

להגברת התחרותיות, ביטול הצמדות ורפורמה במערכת שכר המינימום.

 

הדירקטורים שיבחו את הרשויות על הצעדים שנקטו במשך השנה האחרונה לקידום

הליברליזציה בעיסקות בחשבון ההון. צוין שההרחבה של רצועת שער החליפין לאחרונה

מתיישבת עם התפתחויות אלה. בעוד הם תומכים בחזקה במאמצי הרשויות לליברליזציה של

חשבון ההון, הדגישו הדירקטורים שהדבר מגביר את החשיבות של המשך הפיקוח הצמוד על

מערכת הבנקאות והבקרה מקרוב של הלוואות במטבע חוץ לזמן קצר, כמו גם שמירה על

מדיניויות מקרו-כלכליות אחראית.

 

 * על פי סעיף IV לתקנון קרן המטבע הבינלאומית, מקיימת הקרן דיונים דו-צדדים עם המדינות החברות בקרן, בדרך כלל בכל שנה. צוות של הקרן מבקר בכל מדינה, אוסף מידע כלכלי ופיננסי, ודן עם הרשויות על ההתפתחויות הכלכליות והמדיניות הרלבנטיות. אחרי חזקת הצוות למטה הקרן, הוא מכין דוח, המהווה בסיס לדיונים של מועצת המנהלים של הקרן. בתום הדיונים מסכם יו"ר מועצת המנהלים, וסיכום זה מועבר לרשויות המדינה הנדונה. ב (PIN  Press Information Notice  - הודעת מידע לעיתונות) זה, מובאים המאפיינים העיקריים של הדיון במועצה.

 

 

 

הערה:   PIN  (Press Information Notices)  - הודעות מידע לעיתונות, הן סדרות חדשות של הודעות לעיתונות של קרן המטבע הבינלאומית (ראה הודעה לעיתונות 21/97). ה- PIN יוצאת לאור לפי בקשת המדינה החברה אשר מבקשת להביא לידיעת הציבור את דעות הקרן, בעקבות סיום התייעצות לפי סעיף IV, ונועדה לחזק את השגחת הקרן על המדיניויות הכלכלית של החברות בה, על ידי הגברת השקיפות של הערכת הקרן את המדיניות האלה.

 

​