15.02.2009
 
ההשפעה הסיבתית של סביבת גידול ההורים והשכלתם על השכלת ילדיהם
 
 
המִתאם הבין-דורי הפשוט בהשכלה (ובהכנסה) בקרב כלל היהודים (ובאוכלוסיית המחקר) עומד על כ-0.2, בגבול התחתון של האומדנים במדינות המערב. המחקר בוחן את הגורמים למִתאם הבין-דורי.  
המחקר מתמקד בעולי אסיה אפריקה שהגיעו לארץ עם קום המדינה, ומבחין בין עולים צעירים (עד גיל 6 בעת העלייה) למבוגרים מהם
 (בני 12-10 בעת העלייה). לשתי הקבוצות כישורים אישיים דומים מאוד אך סביבת גידולם הייתה שונה מאוד. 		 
העולים הצעירים רכשו בממוצע יותר השכלה מהעולים המבוגרים וגם הכנסתם הייתה גבוהה יותר. הבדלים אלו, שנבעו אך ורק מסביבת
 הגידול השונה, לא השפיעו על השכלת צאצאיהם (ועל הכנסתם). 		 
לפיכך המִתאם בין השכלת (הכנסת) הורים לבין זו של צאצאיהם (בקבוצת המחקר) אינו נובע מהשפעת הסביבה.  
   
מחקרים רבים מלמדים על המִתאם החיובי בין השכלת הורים להשכלת ילדיהם. המִתאם הבין-דורי נובע משני אפיקים מרכזיים: תורשה (nature) וסביבה (nurture). השפעת התורשה נובעת מכך שכישורים העוברים בירושה משפיעים על כדאיות רכישת השכלה על ידי הורים וילדיהם כאחד. השפעת
 הסביבה מקורה בכך שהורים בעלי השכלה גבוהה, להם בדרך כלל גם הכנסה נאה, משקיעים משאבים רבים יותר בחינוך ילדיהם.
במחקר שערכו נעם זוסמן ורוני פריש מחטיבת המחקר בבנק ישראל* נבחנה השאלה באיזו מידה המִתאמים הבין-דוריים בהשכלה ובהכנסה בישראל
 משקפים קשר סביבתי (להבדיל מתורשתי). שאלה זו חשובה לצורכי מדיניות, שכן אם מדובר בקשר סביבתי אזי העמדת משאבים ציבוריים לחינוך תלמידים מרקע חלש כיום תניב פירות גם בדורות הבאים ותצמצם את אי-שוויון בעתיד, אך אם הקשר הוא תורשתי בלבד תהיה לכך השפעה רק בדור הנוכחי.
על מנת לבודד את השפעת הסביבה התמקדנו בעולים שהגיעו לארץ, כילדים עד גיל 12, מאסיה-אפריקה מיד לאחר קום המדינה (בשנים 1951-1949)
. גיל העלייה של הילדים בלתי תלוי בכישוריהם האישיים (וכך נוטרלה השפעת התורשה). לעומת זאת, גיל העלייה השפיע על סביבת גידולם שכן ככל
 שהם הגיעו לארץ בגיל צעיר יותר כך הם היו חשופים יותר שנים לתנאים עדיפים, ונהינו מיתרונות ברכישת שפת המקום ובהתערות בארץ. כפועל יוצא
 רכשו העולים הצעירים יותר השכלה מעולים מבוגרים מהם, הכנסתם הייתה גבוהה יותר ומספר צאצאיהם קטן יותר (ראו לוח).
הממצא המרכזי של המחקר הוא שלמרות שנמצאו הבדלים ניכרים בין מאפייני העולים הצעירים והמבוגרים מהם, לא קיימים הבדלים במאפייני הצאצאים
 של שתי הקבוצות. מכאן שלא ניתן להצביע על קשר בין סביבת גידולם של ההורים יוצאי אסיה-אפריקה והשכלתם לבין השכלת ילדיהם (והכנסתם). יוצא אפוא, שהמִתאם הבין-דורי הפשוט במספר שנות הלימוד (ובהכנסה) בקרב עולי אסיה-אפריקה, העומד על כ-0.2, אינו נובע מהשפעת הסביבה. ואולם
, לא ניתן לשלול את האפשרות שמדיניות העדפה מתקנת במשאבים במערכת החינוך בתוך הקבוצה הנחקרת פעלה להחלשת הקשר הבין-דורי הסיבתי הנאמד במחקר. לבסוף, נציין שהמִתאם הבין-דורי הפשוט בהשכלה (ובהכנסה) בקרב כלל היהודים עומד גם כן על כ-0.2, בגבול התחתון של האומדנים במדינות המערב.
 
מאפייני עולות אסיה-אפריקה בשנים 1951-1949
והשכלת ילדיהן, לפי גיל העלייה
גיל העלייה של העולות  
​12-10 9-7 6-4 3-1
7.2 8.8 9.8 10.5 שנות לימוד
2.3 2.5 2.8 2.9 שכר חודשי בשנת 1995 (אלפי ש"ח)
4.3 3.9 3.9 3.6 מספר ילדים
השכלת ילדיהן לפי גיל העלייה של העולות  
13 13.1 13.1 13.4 בנים שנות לימוד
13.4 13.6 13.6 13.8 בנות
 
המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי המחברים.
 
הדעות המובאות במאמר הן על דעת הכותב בלבד ואינן משקפות את עמדת בנק ישראל *
 
​​​