לדוח המלא
בנק ישראל מפרסם היום את הדוח החצי-שנתי על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, וניתוחיו מתייחסים לאירועים שהתרחשו עד סוף יוני 2015. פרסומו של דוח יציבות מעוגן בהגדרת התפקיד של בנק ישראל על פי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 – לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה – והוא מקובל בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות.
דוח היציבות כולל סקירה של הסיכונים ברכיביה השונים של המערכת הפיננסית – הבנקים, חברות הביטוח, הגופים המוסדיים והשווקים הפיננסיים – וכן מתמקד בסוגיית מבנה החיסכון המוסדי של הציבור. על פי הדוח, המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה בארץ ובעולם. עם זאת, המערכת הפיננסית המקומית חשופה לשלושה סיכונים מהותיים:
1. השפעות הריבית הנמוכה לאורך זמן, כתוצאה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה בארץ ובעולם, שננקטה על רקע המשבר העולמי וההתאוששות האטית ממנו, ולאחרונה גם לאור הירידה באינפלציה, בארץ ובעולם. בדומה למשקים בעולם, גם בישראל הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות הובילו לעלייה חדה במחירי הנכסים, אשר יצרה סיכונים. הסיכונים הללו עלולים להבשיל בסביבה של ריבית נמוכה לאורך זמן, משום שעבור חלק מהמוסדות הפיננסיים, כגון חברות הביטוח, העלייה בשווי המהוון של ההתחייבויות עלולה לפגוע ברווחיותן. לחלופין, הסיכונים עלולים להבשיל גם אם הריבית תעלה ותוביל לזעזוע בשווקים ולתגובת יתר של מחירי נכסים עם השלכות על תיק הנכסים של הציבור ועל המוסדות הפיננסיים.
2. החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה סיכון משמעותי. זאת מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים לענף הבינוי והנדל"ן, כמו גם למשכנתאות בהיקפים ניכרים. הסיכון שבחשיפה לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות, כמו גם לאשראי הצרכני שלא לדיור, מתעצם נוכח המתאם הגבוה באשראים אלו. זעזוע שיוביל לעליית הריבית או לפגיעה בהכנסות הלווים עלול להוביל לפגיעה בבנקים החשופים ללווים אלו. עם זאת, הצעדים שנקט המפקח על הבנקים בשנים האחרונות, כמו הגבלות על שיעורי המימון ביחס לשווי הדירה או שיעורי ההחזר החודשיים על המשכנתא ביחס להכנסה, הביאו לירידת הסיכונים על משכנתאות חדשות שנלקחות. לצד זאת, הירידה בתשואות הארוכות הובילה גם לירידה בריבית במסלול המשכנתא בריבית קבועה, ובשל כך חלק משמעותי יותר מהלווים החדשים בוחרים במסלול זה, שאינו טומן בחובו סיכון ללווים מעליית ריבית עתידית. יחד עם זאת, עדיין כ-71 אחוזים מיתרת חוב המשכנתא הוא בריבית משתנה, מתוך כך כ-36 אחוזים בריבית הצמודה לפריים.
3. המערכת הפיננסית חשופה גם לתמחור חסר של הסיכונים בשוק אג"ח החברות, על רקע סביבת הריביות הנמוכה בישראל ובעולם – גורם שמשפיע על התמחור בשוק זה ובשוקי הנכסים בכלל. החל מסוף 2014 שבו המרווחים בשוק אג"ח החברות לרדת. ככל הנראה, ירידת המרווחים נובעת בחלקה משיפור במצבן הפיננסי של החברות, אולם לא מן הנמנע שחלקה משקף את המשך תמחור החסר בשוק זה. עדויות לתמחור החסר ניתן למצוא בכך שפערי תמחור הסיכונים באג"ח החברות בין ישראל וארה"ב נמוכים מאד, ובהיקפים החריגים של חברות זרות, ובעיקר חברות נדל"ן, שבוחרות להנפיק אג"ח בישראל. תמחור החסר של הסיכונים בשוק זה משקף גם את הירידה החדה בתשואות על האג"ח הממשלתיות במהלך חודשים אלו ואת פערי התשואות השליליים בחלק מהתקופה של אג"ח ממשלת ישראל מול חו"ל.