לעיתונות
האשראי הישיר מחו"ל לסקטור הפרטי ושיפור במעמדה הפיננסי של ישראל
בשוקי ההון העולמיים
בשוקי ההון העולמיים
יתרת האשראי הישיר מחו"ל לסקטור הפרטי הלא-בנקאי עלתה מ-2.9 מיליארדי דולרים בסוף שנת 1990, ל- 5.8 מיליארדים בפברואר 1998.
השיפור שחל בשנים האחרונות במעמדה הפיננסי של ישראל בשוקי ההון בעולם הקל על נגישותן של חברות ישראליות למקורות אשראי בחו"ל, והביא להוזלת עלותו של אשראי זה.
העלייה בתחרות בין הבנקאות המקומית למקורות אשראי מחו"ל, על רקע ההתקדמות בליברליזציה במט"ח היא אחת הסיבות לירידה בריבית על האשראי במט"ח ממערכת הבנקאות בישראל, בשנים האחרונות.
כ- 75% מיתרת האשראי הישיר מחו"ל לסקטור הפרטי הלא-בנקאי הם בידי 10 חברות גדולות אשר חלק מפעילותן מתבצע מחוץ לישראל ונגישותן למקורות אשראי זרים קלה, יחסית.
מהפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי יתרת האשראי הישיר מחו"ל לסקטור הפרטי הלא-בנקאי (ללא אשראי ספקים) הסתכמה בסוף פברואר 1998 ב- 5.8 מיליארדי דולרים, לעומת 2.9 מיליארדים בסוף שנת 1990. רוב הגידול באשראי הישיר מחו"ל – המשמש בעיקרון למימון יבוא נכסי השקעה (מכונות וציוד) – התרחש בשנים 1996 ו- 1997 עם זאת, מרבית האשראי במט"ח שלקח הסקטור הפרטי הלא-בנקאי מקורו במערכת הבנקאות הישראלית, אשר יתרתו הגיעה בפברואר 1998 לכ- 19 מיליארד דולר, לעומת 5 מיליארד דולר בסוף 1990.
העלייה שנרשמה בשנים האחרונות בנטילת אשראי ישיר מחו"ל ע"י חברות ישראליות נובעת מהשיפור שחל בתקופה זו במעמדה הפיננסי של ישראל בשוקי ההון בעולם, המשתקף בדירוגה של ישראל ע"י מוסדות פיננסיים בינלאומיים. שיפור זה הקל על נגישותן של חברות ישראליות למקורות אשראי בחו"ל, והביא להוזלת עלותו. בנוסף, כתוצאה מהמגבלות החלות על הבנקים במתן אשראי ללווה בודד ומהקושי מצדם לספק אשראי במט"ח לזמן ארוך, נאלצות חלק מהחברות הישראליות לפנות למקורות אשראי בחו"ל.
תקופת האשראי הישיר מחו"ל עלתה מכ- 3 שנים בתחילת העשור לכ- 12 שנים בממוצע בשנתיים האחרונות. עליה זו בתקופה לפדיון של האשראי הישיר מחו"ל נובעת בעיקר מהנפקות בחו"ל של איגרות חוב לתקופה ארוכה. בבנק ישראל ציינו, כי האשראי הישיר מחו"ל נלקח בדרך כלל לתקופה ארוכה מזו של האשראי במט"ח שמקורו בבנקים המקומיים – שהיא בדרך כלל לזמן קצר עד שנה. זאת, מאחר וגם מקורות הבנקים במט"ח הם לתקופה דומה.
בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית בריבית הממוצעת על האשראי לזמן קצר שגייסו חברות ישראליות בחו"ל. ריבית זו ירדה מ- 0.9% מעל לריבית הליבור (הריבית הבינבנקאית באנגליה) בראשית העשור, עד ל- 0.7% מעל הליבור בשלוש השנים האחרונות. זאת, כאמור, עקב השיפור במעמדה הפיננסי של ישראל בשווקי ההון, גם הריבית הממוצעת על האשראי במט"ח שנלקח ממערכת הבנקאות המקומית פחתה מ- 1.7% מעל הליבור, בתחילת 1993, ל- 1.2% מעל הליבור, ב- 1997. ירידה זו נובעת מעלייה בתחרות בין הבנקים המקומיים ובינם לבין מקורות האשראי בחו"ל. כזכור, בנובמבר 1991 הוסרו כל המגבלות על נטילת אשראי ישירות בחו"ל ע"י תושבי ישראל.
מהפיקוח על מטבע חוץ עוד, כי כ- 75% מיתרת האשראי הישיר מחו"ל לסקטור הפרטי הלא-בנקאי מצוי בידי 10 חברות גדולות מענפי החשמל, התקשורת, הכימיקלים והדלק, אשר חלק מפעילותו מתבצע מחוץ לישראל ונגישותו למקורות אשראי זרים קלה, יחסית. לעומת הריכוזיות הקיימת באשראי זה, מאופיין האשראי במט"ח ממערכת הבנקאות המקומית במספר רב של לווים.
מאז סוף 1995 גייסו 4 חברות ישראליות – מענפי החשמל, התקשורת והכימיקלים – אשראי בסך 2.4 מיליארדי דולרים באמצעות הנפקת איגרות החוב בחו"ל ומקונצורסיום של בנק זרים.
במסגרת זו גייסה חברת החשמל איגרות חוב בסך של כ- 1.4 מיליארדי דולרים לתקופות שנעו בין 10 ל- 100 שנה. יתר החברות נטלו אשראי מבנקים זרים שהתארגנו לקונצורסיום – מקור שהתפתח מאד בשנים האחרונות בעולם – לתקופות שבין 4 ל- 6 שנים. הריבית על אשראי זה הייתה זהה או גבוהה במקצת מזו של הנפקות הממשלה בחו"ל. ראוי לציין, כי בשנים 1993 עד 1995 קיבלו חלק מהחברות ישראליות אשראי בסך של 1.7 מיליארדי דולרים מכספי הערבויות מארה"ב. אשראי זה היווה תחליף לגיוס אשראי ארוך ישירות מחו"ל.
במסגרת זו גייסה חברת החשמל איגרות חוב בסך של כ- 1.4 מיליארדי דולרים לתקופות שנעו בין 10 ל- 100 שנה. יתר החברות נטלו אשראי מבנקים זרים שהתארגנו לקונצורסיום – מקור שהתפתח מאד בשנים האחרונות בעולם – לתקופות שבין 4 ל- 6 שנים. הריבית על אשראי זה הייתה זהה או גבוהה במקצת מזו של הנפקות הממשלה בחו"ל. ראוי לציין, כי בשנים 1993 עד 1995 קיבלו חלק מהחברות ישראליות אשראי בסך של 1.7 מיליארדי דולרים מכספי הערבויות מארה"ב. אשראי זה היווה תחליף לגיוס אשראי ארוך ישירות מחו"ל.