לדו"ח המלאמר אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל:
"חשיבות יתרות המט"ח של בנק ישראל מתחדדת בעת הזו. ניהול ההשקעות הנכון לאורך השנים ויתרתן המשמעותית עם הכניסה למשבר מאפשרים לבנק ישראל בימים אלו דרגות חופש בניהול המדיניות הכלכלית ובמתן סיוע משמעותי לשווקים הפיננסים ולמשק כולו בהתמודדות עם משבר הקורונה. אדגיש כי ההשקעות שמבצע בנק ישראל בתיק היתרות הן לטווח הארוך וכל החלטות ההשקעה מתקבלות בראיה של שנתיים לפחות."
- יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל גדלו בשנת 2019 ב-10.7 מיליארד דולר – מ-115.3 מיליארד דולר בסוף שנת 2018 ל-126 מיליארד בסוף 2019.
- תשואת ההחזקה של תיק היתרות[1] במונחי נומרר בשנת 2019 הייתה 6.1%, שהם כ-6.3 מיליארדי דולרים[2] (בעיקר מעליה בשווי המניות ורווחי הון באג"ח, ובנוסף הכנסה מריביתוהפרשי שער של מטבעות היתרות מול הדולר)
- ממוצע התשואות עמד על כ-3.1% לשנה בשלוש השנים האחרונות ו-2.3% לשנה בחמש השנים האחרונות.
- בתחילת 2020 חלה האטה חדה בפעילות הריאלית ועליה בסיכונים, בשל התפרצות נגיף הקורונה. בשווקים הפיננסיים הדבר התבטא בירידות חדות במניות ובאג"ח קונצרני, בירידת תשואות חדה באג"ח הממשלתיות בארה"ב ובגרמניה ובעליה חדה בתנודתיות בכל הנכסים הפיננסיים. הירידות החדות במחירים של המניות בתחילת 2020 גרמו להפסדים בתיק היתרות, אשר בחלקם קוזזו ע"י רווחי ההון כתוצאה מהירידות בתשואותהאג"ח הממשלתיות.
להלן עיקרי הדברים מתוך הדו"ח:
|
רמת היתרות |
יתרות מטבע החוץ של ישראל הסתכמו בסוף 2019 ב-126 מיליארד דולר - גידול של 10.7 מיליארד דולר במהלך השנה. רמת היתרות ביחס לתמ"ג נשארה בתחום הרמה היציבה ששוררת מאז 2009 והשנה היא עלתה מעט ל-31.9%.
|
|
מקורות השינוי ביתרות |
עיקר הגידול נבע מרווחים, מהכנסות ומהפרשי שערים (שיערוך) בהיקף של 6.3 מיליארד דולר וכן מרכישות מטבע חוץ של בנק ישראל במסגרת יישום המדיניות המוניטרית, בהיקף של 3.9 מיליארד דולר.
|
|
הרכב הנכסים של היתרות |
במסגרת ההקצאה הנכסית לשנת 2019 הוגדלו נכסי הסיכון בתיק היתרות, מניות לשיעור של 15% ואג"ח תאגידיות לשיעור של 8%. שיעורי ההשקעות בפועל מתוך היתרות היו נכון לסוף שנת 2019, 64.9% בנכסים ממשלתיים, 11.8% בנכסי מרווח, 15.1% במניות ו-7.7% באג"ח תאגידיות.
|
|
תנאים פיננסיים |
התנאים הפיננסיים היטיבו עם ביצועי תיק היתרות: ירידה בתשואות לפדיון של אג"ח דולריות שבהן מושקע חלק הארי של היתרות, במקביל לעלייה במחירי נכסי סיכון, מניות ואג"ח תאגידיות.
|
|
תשואת התיק |
במונחי הנומרר (סל מטבעות שמורכב בעיקר מדולר ומאירו), תשואת ההחזקה של תיק היתרות בשנת 2019 הייתה 6.1%, 3.1% לשנה בשלוש השנים האחרונות ו-2.3% לשנה בחמש השנים האחרונות. |
|
תרומת הניהול הפעיל |
תרומת הניהול הפעיל שנמדדת ע"י השוואת תשואת התיק לתשואת תיק חסר סיכון (הסמן הבסיסי), הייתה השנה 4.6%. התרומה של המניות הייתה המשמעותית ביותר מבין תרומות נכסי הסיכון – 3.4%. השנה בלטה גם תרומת האריכות, שעמדה על 0.9%.
|
|
שינוי בקווים המנחים |
בעקבות הגידול ברמת היתרות בשנים האחרונות, אישרה הוועדה המוניטרית בתחילת 2019 שינוי בקווים המנחים, לשם הדגשת החשיבות של השגת יעד שימור כוח הקנייה גם בטווח הבינוני. רמת הסיכוןהמירבית CVaR(5%) לאופק של שנה, הועלתה מ-400 נ"ב ל-475 נ"ב ושיעור ההשקעה המירבי במניות הועלה מ-15% ל-17.5% (ראו הרחבה בתיבה 1 בדוח השקעת יתרות מטבע החוץ לשנת 2018).
|
|
רמת הסיכון בתיק |
אף כי שיעור נכסי הסיכון בתיק גדל, קטנה השנה תנודתיות התיק מזו שנרשמה בשנה שעברה, בשל ירידה בתנודתיות של מדדי המניות.
|
|
משבר הקורונה |
בתחילת 2020 חלה האטה חדה בפעילות הריאלית ועליה בסיכונים, בשל התפרצות נגיף הקורונה. בשווקים הפיננסיים הדבר התבטא בירידות חדות במניות ובאג"ח קונצרני, בירידת תשואות חדה באג"ח הממשלתיות בארה"ב ובגרמניה ובעליה חדה בתנודתיות בכל הנכסים הפיננסיים. הירידות החדות במחירים של המניות גרמו להפסדים בתיק היתרות, אשר בחלקם קוזזו ע"י רווחי ההון כתוצאה מהירידות בתשואות האג"ח הממשלתיות, כך שההפסד על תיק היתרות נכון לפרסום זה אינו עולה על רמת הסיכון המירבית. בשלב זה קשה לדעת מה תהיה השפעת המשבר על השווקים הפיננסיים ועל תיק היתרות עד תום שנת 2020. משבר הקורונה ממחיש את החשיבות של הסתכלות רב שנתית על תשואת תיק היתרות, שמבטאת את התשואה החיובית של ההשקעה בנכסי הסיכון בממוצע רב שנתי, על אף הסיכון להפסדים בטווח הקצר.
|
[1] במונחי נומרר
[2] בעיקר תשואה מני"ע, ובנוסף הכנסה מריביות על אג"ח והפרשי שער של מטבעות היתרות מול הדולר