05.05.2008
 
דו"ח אינפלציה # 22 לרבעון הראשון של שנת 2008 **
 
לדו"ח במלואו - לחץ כאן
 
מדד המחירים לצרכן עלה ברביע הראשון של השנה ב-0.1 אחוז. בכך האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 3.7 אחוזים, מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה (3-1 אחוזים). חריגת האינפלציה מהיעד היא בעיקרה תוצאה של עליית מחירי הנפט והמזון בעולם בשנים האחרונות, וכן של מדדי יוני עד אוגוסט 2007, שהיו גבוהים במיוחד (2.5 אחוזים) בגלל פיחות השקל שהתרחש אז. על כן חריגת האינפלציה מהיעד נראית זמנית; על פי מרבית ההערכות, לרבות אלו של בנק ישראל, האינפלציה (ב-12 החודשים האחרונים) צפויה לחזור לתחום היעד במחצית השנייה של 2008 – הן מפני שמדדי הקיץ שעבר ייצאו מהחישוב, והן מפני התמתנות הכוחות האינפלציוניים שפעלו בשנה החולפת.  
על רקע המשבר העולמי, שהחל בשוק משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב וגלש עד מהרה לשווקים פיננסיים וריאליים בעולם, הואטה הצמיחה הגלובלית כבר ברביע האחרון של 2007, בעיקר בכלכלת ארה"ב. נתוני המקרו השוטפים מצביעים על המשך ההאטה גם בתחילת 2008, ועל פי הערכות קרן המטבע הבין-לאומית, תואט הצמיחה העולמית בשנתיים הקרובות – במיוחד בארה"ב, שבה ישתרר מיתון.  
במהלך הרביע הנסקר התחזק השקל בשיעור חד במיוחד – ב-10.1 אחוזים מול הדולר וב-7.2 אחוזים מול סל מטבעות הסחר העיקריים של ישראל. הייסוף תרם לירידת המדד במהלך הרביע דרך הוזלת עלות היבוא, אולם נראה שהתמסורת חלשה מאשר בעבר. ייתכן שחלק ממחירי היבוא טרם הותאמו לשער הנמוך, מחשש כי הוא ישנה כיוון, ועל כן, בהתייצבות השער ברמתו הנוכחית גלום לחץ דיפלציוני. נוסף על כך הייסוף פוגע ברווחיות היצוא, בשעה שזה נאלץ להתמודד גם עם המשבר בפעילות הכלכלית הגלובלית, והדבר עלול לגרור האטה גם בביקושים המקומיים לצריכה פרטית ולהשקעות.  
בשבוע השני של מארס התגבר הייסוף מאוד; על רקע התפתחות חריגה של שער החליפין בימים אלו התערב בנק ישראל במסחר באופן נקודתי, במשך יומיים, על ידי רכישת 600 מיליוני דולרים.  
ב-20 במארס הודיע בנק ישראל על כוונתו לרכוש 10 מיליארדי דולרים במשך שנתיים, כדי להגדיל את יתרות המט"ח לרמתן הרצויה. בעיתוי זה, שבו שער החליפין כה מיוסף, התאמת יתרות המט"ח, הרצויה זה מכבר, מתיישבת עם יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והתמיכה בפעילות הריאלית.  
עד סוף 2007 לא הביא המשבר העולמי להרעה בפעילות הריאלית המקומית, והתוצר אף צמח בקצב מהיר יותר מהפוטנציאל, כך שייתכן כי נוצרו עודפי ביקושים. אלה לא התבטאו בעלייה ניכרת של עלות העבודה, אך ככל הנראה תרמו לחריגת האינפלציה מהיעד, באפשרם גלגול מהיר של עליות המחירים בעולם, בפרט של המזון, אל הצרכן הישראלי. בחינת מכלול האינדיקטורים המקדימים לפעילות הריאלית בתחילת 2008 מצביעה על האטה מסוימת בקצב ההתרחבות.  
בחודש ינואר הועלתה ריבית בנק ישראל, על רקע האצת האינפלציה בפועל וזו הצפויה, וכן על רקע אינדיקציות רבות לעודפי ביקוש במשק.  
בחודשים מארס ואפריל הופחתה ריבית בנק ישראל בשיעור כולל של נקודת אחוז. הפחתות הריבית נדרשו לנוכח הצטברות העדויות לעומקו של המשבר העולמי, התגברות הייסוף בשער החליפין וירידת הריבית בארה"ב, אשר יצרו תנאים להתמתנות האינפלציה. הפחתת הריבית עשויה להפחית את השפעת המשבר בעולם על הצמיחה בישראל.  
קצב הצמיחה בשנת 2008 צפוי להיות 3.2 אחוזים – מתון מזה של השנה הקודמת בהשפעת ההאטה בצמיחת המשקים הגדולים, המשך העלייה המהירה של מחירי הסחורות, ובפרט הדלק, ירידת מדדי המניות בארץ ובעולם והייסוף הריאלי של השקל מול מטבעות הסחר העיקריים.  
בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להישאר מעל הגבול העליון של היעד, עקב המשך עלייתם של מחירי הסחורות בעולם במהלך הרביע החולף. אולם להערכת בנק ישראל, התייצבות מחירי הסחורות בהמשך השנה, יחד עם הייסוף שהתרחש בשער החליפין וההאטה בפעילות הגלובלית, יספיקו כדי למתן בהדרגה את האינפלציה, כך שבתוך שנה היא תהיה מעט מעל מרכז תחום היעד. בכפיפות להערכה זו - ריבית בנק ישראל צפויה להוסיף להיות נמוכה יחסית במהלך השנה, כדי לקזז מהשפעת המשבר בעולם על הפעילות הריאלית המקומית.  
סיכוני האינפלציה נוטים כלפי מעלה. הם גלומים בהחרפה או שינוי במגמות של הגורמים המרכזיים המשפיעים על האינפלציה כעת: האצה נוספת במחירי הסחורות בעולם, מעבר לפיחות בשער החליפין, או עלייה של השכר במשק לנוכח עודפי ביקוש, יעכבו את חזרתה של האינפלציה לקרבת מרכז תחום היעד, וייתכן כי יחייבו העלאות ריבית בהמשך השנה. לעומת אלה יפעלו המשך הייסוף בשער החליפין או החרפת המשבר העולמי למיתון האינפלציה, ואולי אף לחריגתה כלפי מטה מהיעד.  
 
המשטר המוניטרי שבו פועל בנק ישראל חותר להשגת יציבות מחירים, המוגדרת כאינפלציה בטווח של אחוז אחד עד 3 אחוזים לשנה. (לפירוט ראו תיבה 1 בדוח האינפלציה *