שלום לכולם,

כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. חטיבת המחקר פרסמה את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת, ואתייחס אליה בהמשך.

 

מאז שנפגשנו פה בתדרוך המוניטרי הקודם, סביבת האינפלציה הייתה מעט תנודתית, אך נותרה מתחת ליעד. תמונת הפעילות הכלכלית מוסיפה להיות חזקה. קצב הייסוף בשער החליפין הנומינלי אפקטיבי התמתן תוך התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח, אך רמת שער החליפין מיוספת. בכלכלה העולמית נמשכת התאוששות מתונה, אך המדיניות המוניטרית האולטרה מרחיבה עדיין נמשכת באירופה, יפן, ומשקים נוספים. ארחיב כעת לגבי התפתחויות אלו והאופן בו הן צפויות להשפיע על המדיניות.

בשנה האחרונה חלה עלייה מתונה בקצב האינפלציה, ובחודשים האחרונים היא התייצבה מעט מתחת לטווח היעד. האינפלציה הגבוהה יותר בעולם ועליית השכר במשק תורמים לעליית האינפלציה, אך מולם פועלים הייסוף בשער החליפין, עצירת העלייה במחירי האנרגיה, צעדי הממשלה להפחתת יוקר המחיה, והשינויים בהתנהגות הצרכנית ובתחרות במשק, שממתנים את האינפלציה. אלו צפויים להביא לכך שבחודשים הקרובים נראה ירידה בקצב האינפלציה השנתי, לפני שזו תשוב לעלות לכיוון תחום היעד. למרות העלייה שחלה בחודשים האחרונים בציפיות לטווחים הקצרים, הן עדיין נמוכות מהיעד, ומושפעות ככל הנראה במידה רבה מהייסוף שהתרחש בשער החליפין, ומכך שייתכן שהשפעתו על האינפלציה טרם מוצתה. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נעות לאורך כל התקופה בתוך תחום היעד, כך שהפעילים בשווקים אינם מטילים ספק באמינות משטר יעד האינפלציה, אך סבורים שייקח זמן עד שימוצו התהליכים שתיארתי והאינפלציה השנתית תשוב לטווח היעד.

הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקצב משביע רצון. בניכוי ההשפעה החריגה של התנודות ביבוא כלי הרכב, המשק צומח מזה שנה וחצי בסביבת קצב שנתי של כ-4%, והאינדיקטורים האחרונים מאפשרים לנו להעריך שצמיחה זו תבוא לידי ביטוי גם בנתוני הרבעון השני. לאחר תקופה ארוכה שבה הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה, מתרבים הסימנים לכך שכעת מתרחשת חזרה של המשק לצמיחה מאוזנת יותר,  כשגם היצוא וההשקעות תורמים לצמיחה. השפעת שער החליפין המיוסף ניכרת בעיקר ביצוא הסחורות,  בעוד שיצוא השירותים צומח בקצב נאה; לאורך זמן, על רקע הייסוף, הביצועים של יצוא הסחורות היו חלשים בהשוואה לגידול בסחר העולמי, בעוד שיצוא השירותים עלה בקצב מהיר מזה הנגזר מהסחר העולמי בשירותים. שיעור האבטלה נמוך מאוד— הן היסטורית והן בהשוואה בינלאומית - והעליה הקלה שנרשמה בנתוני הקצה היא תוצאה של עלייה בשיעור ההשתתפות, ולא של מחסור במקומות עבודה. נהפוך הוא -  ענפים רבים דווקא מדווחים על מחסור בעובדים, ומעידה על כך הרמה הגבוהה של שיעור המשרות הפנויות.

בחצי השנה האחרונה התייצבו מחירי הדירות, ומגוון נתונים משוק הדיור מצביעים על כך שהשוק מתקרר: נמשכת הירידה במספר העסקאות, והקצב החודשי של נטילת משכנתאות התמתן, אף על פי שהעלייה בריבית המשכנתאות נבלמה. מאמצי הממשלה להמשיך להגדיל את היצע הדירות יתמכו בהתייצבות המחירים ולאחר מכן בירידתם.

בכלכלה העולמית נמשך השיפור המתון שראינו בחודשים האחרונים. התחזיות מתעדכנות לאחרונה בדרך כלל כלפי מעלה, ונמשך השיפור בקצב הגידול של הסחר העולמי. המומנטום החיובי בולט באירופה על רקע ההתפתחויות הפוליטיות שהפחיתו את הסיכון להמשך קיומו של גוש האירו והאיחוד האירופי; הצמיחה שם מתבססת תוך המשך ירידה באבטלה, אם כי האינפלציה עדיין נמוכה מהיעד. בארה"ב מסתמן שיפור בצמיחה לאחר שברבעון הראשון הצמיחה הייתה מאכזבת, אך קיימת אי ודאות לגבי יכולתו של הממשל ליישם את התכניות הכלכליות עליהן הכריז. ה-Fed העלה, כצפוי, את הריבית ברבע נקודת אחוז, וקצב עלייתה העתידי צפוי להיות מתון; ה-Fed  גם חשף את פרטי התכנית באמצעותה יחל בתהליך צמצום המאזן, אך לא נקב במועד מדויק לתחילתה. באירופה וביפן נמשכת המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה. השווקים הפיננסיים פירשו את המסרים של  ה-ECB  כאינדיקציה לכך שעוצמת ההרחבה המוניטרית צפויה להצטמצם, והדבר בא לידי ביטוי בעליית תשואות על האג"ח הממשלתיות. עם זאת, ה-ECB לא נתן אינדיקציה לעיתוי בו יחל לסגת מההרחבה הכמותית.

לאחר ייסוף חד בשער החליפין האפקטיבי בחודשים הראשונים של השנה, קצב הייסוף התמתן: בשלושת החודשים האחרונים, בהם רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף של כ-3 מיליארד דולר, נרשם ייסוף נומינלי אפקטיבי של אחוז אחד, תוך שינוי חד יחסית בשערי החליפין הצולבים: השקל התחזק מול הדולר  בתקופה זו  בלמעלה משלושה אחוזים, אך נחלש כנגד האירו בכ-3.5%. כפי שאמרנו בעבר, רמת שער החליפין משקפת בחלקה את מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי, הבא לידי ביטוי למשל בעודף בחשבון השוטף ובצמיחה הגבוהה יחסית. עם זאת, להערכתנו וגם להערכת גורמים נוספים בשוק, שער החליפין מצוי בייסוף יתר, שהוא תוצאה של המדיניות המאוד מרחיבה שחלק מהבנקים המרכזיים נוקטים בה. רמת שער החליפין מקשה על היצוא, בדגש על התעשייה, ועל הענפים הסחירים בכלל. לאורך זמן,  על מנת לתמוך בענפים אלו על הממשלה לנקוט בצעדי מדיניות שיביאו להגדלת הפריון: שיפור הסביבה העסקית, שיפור ההון האנושי, והגדלת ההשקעה בתשתיות (שכשלעצמה, כפי שהראינו בדוח בנק ישראל, יכולה לתרום לפיחות בשער החליפין). 

המשך הצמצום המוניטרי בארצות הברית, ושינוי במגמת המדיניות המוניטרית המרחיבה מאוד באירופה ובמשקים נוספים, לכשיתרחש, יהוו כשלעצמם כוח להיחלשות השקל.  עם זאת, הועדה המוניטרית תפעל בשוק המט"ח ככל שצרכי המדיניות המוניטרית יכתיבו זאת.

חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים) ופרסמה אותה לציבור.  לאור הצמיחה הגבוהה ברבעונים האחרונים, עודכנה כלפי מעלה התחזית לשנת 2017, בה צפויה צמיחה של 3.4%, בדומה לצמיחה של 3.3% שצפויה ב-2018. התחזית עודכנה כלפי מעלה לגבי קצב הגידול של היצוא בשנתיים הקרובות, לאור השיפור בסחר העולמי. האינפלציה צפויה להיכנס לתחום היעד בעוד כשנה, אם כי, כאמור, היא צפויה עוד לרדת לפני שתשוב לעלות. תוואי הריבית בתחזית זהה לזה שהוצג בתחזית הקודמת.

לסיכום, המדיניות המוניטרית של בנק ישראל מושפעת מהמתרחש בכלכלה העולמית, אולם היא מוכוונת להשגת היעדים המקומיים בלבד. להערכתנו, למדיניות המרחיבה היה חלק בכך שהמשק צומח בקצב משביע רצון ורמת האבטלה נמוכה ביותר. עם זאת, מסיבות שונות שפירטתי, האינפלציה עדיין נמצאת מתחת ליעד, וגם אם בנקים מרכזיים נוספים יתחילו לצמצם את ההרחבה המוניטרית, בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.

 

קיץ נעים! 

​​