המדד המשולב לחודש נובמבר עלה בשיעור מתון של 0.07 אחוז, המעיד על המשך הגידול בפעילות המשק לקראת סוף 2022, אם כי בקצב נמוך מאשר בשלושת החודשים הקודמים.
המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הפדיון בשירותים (אוקטובר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (אוקטובר), משרות השכיר (ספטמבר) והרכישות בכרטיסי אשראי (נובמבר). לעומת זאת, מדד הייצור התעשייתי (אוקטובר), יבוא מוצרי הצריכה (נובמבר), יבוא התשומות לייצור (נובמבר), יצוא הסחורות (נובמבר), יצוא השירותים (ספטמבר), שיעור המשרות הפנויות (נובמבר), התחלות הבנייה (ספטמבר) וייצור החשמל (נובמבר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.
לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
לוחות מפורטים ארוכי טווח:
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
השינוי במדד (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
נובמבר |
|
0.07 |
|
אוקטובר |
0.17 |
0.21 |
|
ספטמבר |
0.33 |
0.28 |
|
אוגוסט |
0.17 |
0.12 |
|
יולי |
0.01 |
0.04 |
|
יוני |
0.05 |
0.05 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
נובמבר |
אוקטובר |
ספטמבר |
אוגוסט |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
-5.1 |
-0.1 |
3.4 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
0.3 |
0.2 |
-1.9 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
3.3 |
2.7 |
-0.1 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
-3.3 |
7.7 |
-1.7 |
-2.5 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
-3.3 |
-3.5 |
-0.7 |
-2.2 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
-11.3 |
6.1 |
-2.9 |
5.8 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
-0.1 |
-2.3 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
0.3 |
0.3 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
4.5 |
4.6 |
4.8 |
4.9 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
7.6- |
|
|
ייצור החשמל[5] |
-0.3 |
0.1 |
1.5 |
0.9 |
|
הרכישות בכרטיסי אשראי[6] |
0.2 |
-4.2 |
0.5 |
1.1 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).
[5] ייצור החשמל מחושב כשיעור השינוי ביחס לחודש קודם, בניכוי השפעת מזג אוויר ועונתיות.
[6] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.