26.05.2010
 
בנק ישראל: עלייה חדה בשכר המינימום, בעיקר בענפים עם קשיי רווחיות ותחרות, תביא
לפיטורים רחבים ולעלייה באבטלה; יש להגדיל מס הכנסה שלילי ולחזק האכיפה
של שכר המינימום
 
על פי החוק בישראל גובה שכר המינימום הוא 47.5 אחוזים מהשכר הממוצע במשק, ורמתו ביחס לשכר הממוצע והחציוני גבוהה יחסית למדינות ה-OECD.  
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה העלאת שכר המינימום ל-4,600 ש"ח, המהווים כ-57 אחוזים מהשכר הממוצע ו-68 אחוזים מהשכר החציוני במשק, מעל ליחסים המקבילים בכל המדינות ב-OECD.  
בנק ישראל מתנגד להעלאת שכר המינימום ל-4600 ₪, משום שעלייה חדה בשכר המינימום, בפרט בתקופה בה הענפים הסחירים מתמודדים עם קשיי רווחיות ותחרות ועל רקע עליית שיעור האבטלה, צפויה להביא לפיטורין בהיקף משמעותי ולעלייה נוספת באבטלה.  
רמת הציות לחוק נמוכה יחסית – כ-14 אחוזים מכלל העובדים במשרה מלאה משתכרים פחות משכר המינימום.  
יש לחזק את האכיפה של חוק שכר המינימום, שהיא חלקית בלבד כיום, לרבות אכיפתו לגבי העובדים הזרים.  
ראוי להעלות את ההכנסה של בעלי שכר נמוך באמצעות פריסה ארצית והגדלה של מס ההכנסה השלילי.  
לאחרונה אושרה בועדת השרים לענייני חקיקה ההצעה להעלאת שכר המינימום ל- 4,600 ₪ לחודש מרמה של כ-3,850 ₪ לחודש היום. על פי הצעה זו יועלה שכר המינימום בכ-20 אחוזים בתהליך הדרגתי. חשוב לציין, כי השכר הכולל של חלק מהעובדים בשכר המינימום, בפרט בענפים בהם מרבית העובדים מאוגדים, גבוה משמעותית משכר המינימום עצמו, שכן הוא כולל רכיבי שכר שאינם נכללים בשכר המינימום. בסקטור הציבורי תופעה זו רווחת במיוחד והשכר ברוטו הממוצע של מקבלי שכר המינימום במגזר זה גבוה במידה ניכרת משכר המינימום עצמו. גם בענפים אחרים, כמו התעשייה למשל, גבוה השכר הכולל של מרבית משתכרי שכר המינימום משמעותית משכר המינימום הנקוב בחוק.
רמת הציות לחוק נמוכה יחסית – כ-14 אחוזים מכלל העובדים במשרה מלאה משתכרים פחות משכר המינימום. בענף כמו אירוח ושירותי אוכל מגיע שיעור המשתכרים פחות משכר המינימום לכרבע מכלל המועסקים במשרה מלאה ובענף התעשייה כ-10 אחוזים.
אין ויכוח (כמעט) על חשיבותו של שכר המינימום כמכשיר להעלאת רמת השכר של העובדים ברמות שכר נמוכות. ואולם, רמת שכר המינימום הנוכחית, כבר גבוהה יחסית להתפלגות השכר בארץ בהשוואה למקובל במדינות המערביות. בהתאם להצעת החוק יועלה שכר המינימום לכ-57% מהשכר הממוצע ו-68% מהשכר החציוני, היחס יהיה הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD.
ההעלאה המוצעת תשפיע באופן ישיר על כרבע מכלל העובדים, ששכרם מצוי בין רמת שכר המינימום הנוכחית לזו המוצעת, מזה בתעשייה על כחמישית ובענפי אירוח ושירותי אוכל על כ-43 אחוזים. בין אלה שיושפעו, חלק מהעובדים אכן יזכו לעלייה בשכרם ומצבם הכלכלי ישתפר; לגבי חלק מהם סביר שהמעסיקים לא יצייתו לחוק מאחר שהתמריץ לאי-ציות יגדל בשל התרחקותו של שכר המינימום מהשכר התחרותי – מצבם הכלכלי של עובדים אלו לא ישתנה; לעומת זאת, סביר שחלק מהעובדים, בפרט בענפים הסחירים, יפוטרו ממקום עבודתם, כך שמצבם הכלכלי יורע.
בהתייחס להצעת החוק, חשוב להתייחס לנקודת המוצא המקרו-כלכלית בה אנו מצויים, תקופה בה הענפים הסחירים מתמודדים עם קשיי רווחיות ותחרותיות, ותקופה שבה נרשמה עלייה בשיעור האבטלה. כמו כן, בהינתן השיעור הגבוה של העובדים הזרים המועסקים עדיין בארץ, שעבורם רמת הציות לחוק נמוכה, קבלת הצעת החוק תוביל להגדלה נוספת בכדאיות העסקתם לעומת העסקת ישראלים מעוטי השכלה. עלייה חדה בשכר המינימום, בפרט בתקופה זו, צפויה להביא לפיטורין בהיקף משמעותי ולעלייה נוספת באבטלה.
בחינת מכלול ההשלכות של ההצעה מעלה את החשש שהיא תוביל לפגיעה בחלק לא קטן מהמועסקים ברמות השכר הנמוכות – אלה שמטרת ההצעה הייתה לשפר את מצבם. בנוסף, אימוץ ההצעה ייפגע ביצרנים, בעיקר בענפים בהם מתרכזים בעלי שכר נמוך, ובפרט באלה הנתונים בתחרות בינלאומית.
לאור האמור, יש להימנע מהעלאה חדה של שכר המינימום בפרט במצב הנוכחי שבו מצוי המשק. ראוי שהחלטה על שינויים בשכר המינימום תתקבל במשא ומתן בין ארגוני העובדים והמעסיקים, והיא צריכה להיכרך בתיקון הגדרת רכיבי השכר הנכללים לצורך חישוב תשלום שכר המינימום. הרכיבים שיש לכלול הם כל הסעיפים שהם רכיבי שכר לכל דבר (משכורת י"ג, פרמיה אחידה, ותק וכדומה) ושאינם החזרי הוצאות או תמריצים לעבודה מוגברת. כמו כן חשוב לנקוט צעדים ממשיים להגברת האכיפה של חוק שכר המינימום שכאמור, שיעור הציות לו נמוך. בהקשר לדיון בסוגיית שכר המינימום, יצויין שמס ההכנסה השלילי, שהופעל לאחרונה במספר אזורים, פועל להעלאת הכנסתם של בעלי שכר נמוך במשפחות מעוטות הכנסה, ללא הפגיעה בתעסוקתם. לכן, העלאת ההכנסה של בעלי שכר נמוך ראוי שתעשה באמצעות פריסה ארצית והגדלה של מס ההכנסה השלילי, ולא באמצעות העלאת שכר המינימום.