11.03.2012
 
בנק ישראל מפרסם קטע מתוך דו"ח בנק ישראל שיפורסם בסוף החודש: עלות הטיפול בילדים ומדיניות התמיכות במשפחות של עובדים עם ילדים בגילים 4-0
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
לתיבה המלאה בקובץ PDF: - לחץ כאן
 
התמיכות המיועדות למשפחות של עובדים עם ילדים בגיל הרך לא ניתנות למימוש על ידי מרבית המשפחות האלה.  
ההוצאה הפרטית בישראל על מסגרות טיפול בילדים בגיל הרך היא בין הגבוהות במדינות OECD; זאת על רקע תמיכות נמוכות בהשוואה בינלאומית.  
הגברת מדיניות הסבסוד של מסגרות הטיפול תתרום לגידול התעסוקה של נשים.  
ההוצאות על מסגרות טיפול בילדים בגיל הרך הן חלק ניכר מתקציבן של משפחות עם ילדים. במשפחות שבהן האם עובדת הוצאה זו מסתכמת בכ-1,900 ש"ח לחודש – בממוצע כרבע משכר הנטו שלה. עלויות כה גבוהות מחלישות את התמריץ של האם לשוב ולעבוד לאחר הלידה, משום שהן מקטינות את תוספת ההכנסה נטו שמשק הבית מקבל מעבודתה. הענקת התמיכות למשפחות עובדים עם ילדים בגיל הרך אמורה להקטין את השפעה שלילית זו. ערוץ התמיכה העיקרי במשפחות אלו הוא סבסוד מסגרות הציבוריות לילדים בגיל הרך (מעונות יום ומשפחתונים). בישראל שיעור הסבסוד הממוצע מסתכם בכ-44 אחוזים מהמחיר החודשי של המסגרת – נמוך במידה ניכרת מאשר במדינות המפותחות המאופיינות בשיעורי תעסוקה גבוהים של הנשים (סבסוד ממוצע של 68 אחוזים). יתר על כן, רבות מהאימהות הזכאיות לסבסוד זה לא מצליחות לנצל את ההטבה בעיקר בשל המחסור במסגרות המפוקחות שבאמצעותן ניתן לממש את הזכאות. בפועל רק חמישית מכלל האימהות העובדות לילדים בגיל הרלוונטי נהנות מהסבסוד.
המחסור בהיצע של מסגרות מפוקחות ידוע היטב זה שנים, ובעבר נעשו מאמצים רבים בעניין זה. בשנת 2009 הוחלט להקצות כ-88 מיליוני ש"ח לבנייה של מסגרות חדשות. בסוף שנת 2011 הורחבה ההקצאה בעוד כ-100 מיליון ש"ח, ואושרה לביצוע. היא תממן את בנייתן של מסגרות חדשות, ואמורה להגדיל את ההיצע בכ-6 אחוזים במהלך שלוש וחצי השנים הבאות.
בשנים האחרונות עוברת מערכת המסגרות המסובסדות מספר שינויים משמעותיים. לפי הצעת חוק הפיקוח על מסגרות יום לפעוטות יורחב הפיקוח על הגנים הפרטיים. לשם כך יחייב החוק את הגנים לעמוד בתקנים מסוימים, שאמורים לייקר את העלויות של הפעלת הגנים הפרטיים בכ-40 אחוזים. חלק מההוצאה ימומן על ידי הממשלה אך ללא תקצוב מלא של תוספת העלויות ייפול הנטל על כתפי ההורים, או יביא לצמצום מספר הגנים, בגלל סגירת אלה שאינם עומדים בעלות של יישום התקנים. על כך מלמד מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב: העלאת התקנים לגנים שם גרמה להתייקרות המסגרות ולירידת מספרן של אלה הפונות לאוכלוסיות החלשות, שבהן מחירים נמוכים.
הרמה הנמוכה של מימוש ההטבות למשפחות עובדות שלהן ילדים בגיל הרך משתקפת בהשוואה בין-לאומית המביאה בחשבון את כלל ההטבות – הסבסוד הישיר והטבות המס (איור 1). היא מתבססת על נתוני משפחה מייצגת, ולא ממוצעת, כדי לנטרל את ההבדל בילודה, שבישראל היא גבוהה יותר מאשר במדינות OECD. ההשוואה מעידה על היוקר של מסגרות הטיפול בילדים בישראל לעומת מרבית מדינות ,OECD, גם למשפחות הנהנות מסבסוד.
ראוי להדגיש כי במסגרת החוק לשינוי כלכלי-חברתי, שחוקק בעקבות המחאה החברתית, אושר יישום חוק חינוך חינם לבני 3–4 החל משנת הלימודים 2013/2012. צעד זה יפחית את נטל התשלומים על ההורים, אך לא את ההוצאה הפרטית על טיפול בילדים עד גיל זה; מרביתם נמצאים במסגרות פרטיות, שעלותן גבוהה מאוד.
 

 
ההוצאות הגבוהות על מסגרות הטיפול בילדים משפיעות לשלילה על התמריץ של האם לעבוד. עוצמת ההשפעה, הנמדדת על פי גמישות היצע העבודה ביחס לעלות המסגרות, נאמדת עבור ישראל ב- 0.14-. משמעות הדבר היא שהקטנת ההוצאה על מסגרות הטיפול בילדים באחוז אחד תעלה את הסיכוי של האם לעבוד ב-0.14 אחוז. בהתבסס על אומדן זה, סבסוד מחצית ההוצאה על מסגרות הטיפול בילדים ירחיב את התעסוקה של אימהות עם ילדים בגיל הרך מהשיעור הנוכחי של 63 אחוזים לכ-67 אחוזים, בעלות כוללת של כ-2.9 מיליארדי ש"ח. בעקבות זאת יצטרפו לשוק העבודה כ-21,700 נשים – בעלות תקציבית שנתית של כ-135,000 ש"ח למועסקת "חדשה". עלות זו משמעותית, וניתן להקטינה על ידי מיקוד הסבסוד במשפחות בעלות כושר השתכרות ושיעורי תעסוקה נמוכים שייעל כלי מדיניות זה. מלבד הגדלת שיעור התעסוקה ישפיעו התמיכות לחיוב על היבטים נוספים: למשל יגדילו את מספר שעות העבודה, ישפרו את מדדי העוני ויצמצמו פערים חברתיים בחינוך. העלות הגבוהה של התמיכות מוצדקת גם בהסתכלות רחבה יותר: תעסוקת האימהות תתרום לפיתוח מודל התנהגותי עבור ילדיהן, ובכך תגדיל את סיכוייהם של הילדים להשתלב בשוק העבודה בעתיד.