לדוח המלא
- בנק ישראל ממלא את התפקידים המוטלים עליו כבנק מרכזי ופועל להשגת המטרות שנקבעו לו על פי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010: שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בצמיחה, בתעסוקה, בצמצום פערים חברתיים וביציבותה של המערכת הפיננסית. פעילותו של הבנק לשם השגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו לא נועדה להשאת רווחים, אלא לשם השגת יעדים כלכליים כלל-משקיים. שנת 2020 שאופיינה במשבר כלכלי מהחמורים ביותר ממחישה את חשיבות פעילות הבנק, צעדיו ומשמעותם ליציבות הפיננסית במשק ולתמיכה בשוק האשראי ובפעילות הכלכלית.
- מאזן הבנק הסתכם השנה בכ-645.8 מיליארד ש"ח, גידול משמעותי של כ-46.7% בהשוואה לשנת 2019. הגידול במאזן הושפע בעיקר מגידול בנכסים במט"ח בחו"ל בסך של כ-136 מיליארד ש"ח, שנבעו ברובם מרכישות המט"ח של הבנק בסך של כ-21.2 מיליארדי דולרים שהם כ-72.1 מיליארד ש"ח, ובנוסף גם מרווחים ושיערוך בסך של כ-20.7 מיליארד ש"ח ומהעברות של הממשלה במט"ח בסך של כ-52.2 מיליארד ש"ח. מנגד קטנו יתרות המט"ח בסך של כ-25.1 מיליארדי ש"ח, בעיקר כתוצאה מהפרשי שער שליליים לא ממומשים שנצברו עקב ייסוף של השקל מול המטבעות העיקריים שבהם מוחזקים היתרות ובעיקר מול הדולר.
- כמו כן, המאזן הושפע מגידול בהשקעות נוספות במטבע מקומי בסך של כ-70 מיליארד ש"ח - החלק הארי בסעיף זה הוא הגידול ביתרת האג"ח הממשלתיות בסך של 45.3 מיליארד ש"ח במסגרת צעדי המדיניות שבהם נקט הבנק כדי לסייע להתמודדות המשק עם משבר הקורונה, כמו גם ממתן הלוואות למערכת הבנקאית במסגרת התכניות המיוחדות להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים.
- צעדי הבנק השפיעו באופן מהותי גם על סעיפי ההתחייבויות שגדלו בכ-210.3 מיליארדי ש"ח, בעיקר כתוצאה מגידול נטו בסך של כ-138.1 מיליארדי ש"ח ביתרת כלי הספיגה המוניטריים– מק"ם ופז"ק ליתרה בסך של כ-452 מיליארד ש"ח וגידול בסך של כ-26.9 מיליארדי שקלים בבסיס הכסף ליתרה בסך של כ-159.3 מיליארדי ש"ח.
- השנה נרשם הפסד חשבונאי של כ-14.2 מיליארד ש"ח, לעומת רווח של כ-857 מיליון ש"ח בשנת 2019. הפסד זה כולל את ההפסדים הלא ממומשים מהפרשי השער מול השקל אך מנגד אינו כולל רווחים לא ממומשים בסך של כ-9.5 מיליארד ש"ח שנצברו בחשבונות השערוך לאור כללי החשבונאות בבנקים מרכזיים[1], מהם סך של כ-7.3 מיליארד ש"ח בעיקר משערוך של ניירות ערך סחירים במט"ח, תוצאת עליית שערי המניות בהן מושקעות יתרות המט"ח של הבנק ואגרות חוב דולריות. ההפסד אינו כולל גם רווחים לא ממומשים מהפרשי שער בסך של כ-2.3 מיליארד ש"ח, בעיקר עקב היחלשות השקל מול האירו. כך שסכימה של אלו משקפת "הפסד כלכלי" של כ-4.7 מיליארד ש"ח.
- ההכנסות מיתרות מטבע החוץ היו בהיקף של כ-13.4 מיליארדי ש"ח, מרביתן מרווחי הון וריבית, מניירות ערך סחירים. הכנסות אלה קוזזו בעיקר על ידי הוצאות מהפרשי שער בסך של כ-26.2 מיליארדי ש"ח[2] בעקבות התחזקות השקל מול המטבעות הזרים ובפרט מול הדולר. בהקשר זה, התוצאות הושפעו מכך שב-31 לדצמבר, יום סגירת המאזן, שער הדולר היה הנמוך ביותר שהיה בכל שנת 2020 ועמד על 3.215 ש"ח לדולר.
[1] רווחי שערוך לא ממומשים נזקפו לגידול בחשבונות השערוך, בהתאם לחשבונאות המקובלת בבנקים מרכזיים. יתרתם של חשבונות השיערוך עמדה בסוף 2020 על סך של כ- 27.2 מיליארד ש"ח. על פי כללי החשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים, רווחים לא- ממומשים - כתוצאה משיערוך לשווי ההוגן של ניירות ערך סחירים במט"ח ומכשירים פיננסים נגזרים המסולקים נטו, מהפרשי הצמדה למדד של ניירות ערך סחירים, מהפרשי שער על יתרות במטבע חוץ, וכן רווחים או הפסדים מהפרשים אקטואריים - נזקפים לחשבונות השיערוך ואינם נרשמים בדוח רווח והפסד, אלא רק עם מימושם. לעומת זאת, שיערוכים שליליים, (למעט שיערוכים שליליים מהפרשים אקטואריים) נזקפים לדוח רווח והפסד.
[2] בשל חוסר האיזון המטבעי המאפיין את מאזן הבנק, ובשל העובדה שהדוחות הכספיים מוצגים במטבע מקומי, קיימת השפעה של שינויים בשערי החליפין של השקל מול המטבעות שבהן נקובות יתרות מטבע החוץ במאזן, הבאה לידי ביטוי בתנודות בשווין השקלי.