המדד המשולב לחודש ינואר עלה ב-0.05%

לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן

קבצי הנתונים: שינויים חודשיים במדד המשולב  נתונים ארוכי טווח  גרפים

המדד המשולב לחודש ינואר עלה בשיעור מתון של 0.05 אחוז כאשר מרבית רכיבי המדד מאותתים על צמיחה מתונה יחסית בדצמבר 2022 וינואר 2023. אולם, חשוב לחדד שההאטה בצמיחה היא מרמת פעילות גבוהה עם שוק עבודה הדוק כפי שבא לידי ביטוי בנתוני הצמיחה לרביע הרביעי של 2022.

מבין הרכיבים, מדד הפדיון בשירותים (דצמבר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (דצמבר), יבוא מוצרי הצריכה (ינואר), יבוא התשומות לייצור (ינואר) , יצוא הסחורות (ינואר), יצוא השירותים (נובמבר), התחלות הבנייה (ספטמבר), ירדו והשפיעו שלילית על המדד. לעומת אלה, המדד הושפע לטובה מעליית ייצור החשמל (ינואר) והרכישות בכרטיסי אשראי (ינואר).

לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור:

https://www.boi.org.il/roles/statistics/פעילות-ריאלית/פעילות-המגזר-העסקי-ואינדיקאטורים-לפעילות-המשק/

 

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

השינוי במדד (באחוזים)	נתון קודם	נתון חדש
ינואר		0.05
דצמבר	0.05	0.06-
נובמבר	0.09	0.15
אוקטובר	0.33	0.24
ספטמבר	0.36	0.35
אוגוסט	0.18	0.17

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

	ינואר	דצמבר	נובמבר	אוקטובר
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)		0.0	3.7	-5.3
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)		-2.4	0.4	-0.1
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי		-1.7	-2.9	3.7
יבוא מוצרי הצריכה1	-2.8	-1.9	-5.9	7.4
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1	-1.3	0.8	-2.0	-4.1
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]	-4.1	-2.9	1.0	-5.1
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]			-2.3	-0.8
משרות השכיר – במגזר הפרטי			0.0	0.3
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]	4.5	4.5	4.5	4.6
התחלות הבנייה[4]
ייצור החשמל[5]	0.4	-0.6	0.2	-4.0
הרכישות בכרטיסי אשראי[6]	1.2	-1.0	0.0	0.1

 

 

^[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

[5] ייצור החשמל מחושב כשיעור השינוי ביחס לחודש קודם, בניכוי השפעת מזג אוויר ועונתיות.

[6] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.