לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
התפתחות שער החליפין – החלשות השקל לצד התחזקות של הדולר בעולם.
במהלך הרביע השני, השקל הנחלש מול הדולר והאירו בשיעור של בכ-2.1% ו1% בהתאמה. כמו כן, השקל נחלש ב- 1.3% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.
במקביל, הדולר התחזק מול רוב המטבעות העיקריים בעולם (תרשים 2) במהלך הרביע. הדולר התחזק ב- 6.4% מול היין היפני וב- 1.1% מול האירו. מנגד, נחלש בכ- 1.9% מול הדולר האוסטרלי.
תנודתיות שע"ח – עלייה בסטיית התקן בפועל
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –עלתה במהלך הרביע ב 1.2 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 11.5%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – שמרה על רמתה ועמדה בסוף הרביע על רמה ממוצעת של - 10.1%.
לצורך השוואה, רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 9.8%, עלייה של 0.1 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 6.9%, ירידה של כ- 0.2 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם (תרשים 4).
פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח[1]
אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע השני הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) והמגזר העסקי מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-0.5 וכ-2.5 מיליארד דולר בהתאמה. המגזר הפיננסי ותושבי חוץ רכשו מט"ח נטו בהיקף של כ-1.4 וכ-0.4 מיליארד דולר בהתאמה.
[1] המגזרים העיקריים המוצגים אינם מהווים את כל השוק - למידע נוסף ראה את" מערכת הנתונים על פעילות השוק שקל/מטבע חוץ" בפרסום מבט סטטיסטי 2018
https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/MabatStat2018/shekel.pdf
נפחי מסחר – לוחות ותרשימים
נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית[1]
נפח המסחר היומי הממוצע עלה במהלך הרביע בכ-5.3% אחוז לרמה של 10.9 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר העלייה נובעת מעליה בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 3.9 נקודות אחוז ועמד בסוף הרביע השני על כ- 45.1%.
|
1 רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS). |
|
2הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים מקזזות זו את זו. |
|
3 ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put. |
|
4 כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים. |
|
5 סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים. |
[2] החל משנת 2020, הנתונים לא כוללים סניפים של בנקים זרים בישראל.
אומדן של נפח המסחר הכולל[1] - מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים
מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע השני על כ- 81%, כאשר המסחר בין זרים מהווה כ-71% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של כ-10.3 מיליארדי דולרים.
|
|
|
החלק היחסי בנפח המסחר הכולל |
סך הנפח (במיליוני $) |
ממוצע יומי (במיליוני $) |
||
|
|
|
מסחר בין זרים |
מסחר בין זר למקומי[1] |
מסחר בין מערכת הבנקאות המקומית למקומיים |
||
|
רביע שני 2024 (נתון ארעי)
|
נפח המסחר בעסקאות המרה |
70.6% |
10.7% |
18.7% |
608,620 |
10,316 |
|
נפח המסחר בעסקאות החלף ואופציות |
47.6% |
24.5% |
27.8% |
921,442 |
15,618 |
|
|
רביע ראשון 2024
|
נפח המסחר בעסקאות המרה |
71.5% |
11.1% |
17.4% |
646,390 |
10,597 |
|
נפח המסחר בעסקאות החלף ואופציות |
46.9% |
29.5% |
23.6% |
954,999 |
15,656 |
|
[3] נפח המסחר הכולל הוא אומדן לפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל, מבוסס על דיווחים של מערכת הבנקאות המקומית ושל מדווחים זרים.
[4] מסחר בין זר למקומי מכיל: (1) דיווחים של מדווחים זרים על עסקאות מול מקומיים
(2) דיווחים של בנקים מקומיים על עסקאות מול זרים