לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן

המדד המשולב לחודש ספטמבר ירד ב-0.3%. ירידה זו מאותתת על החמרת השלכות המלחמה על הפעילות הכלכלית במשק.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית יבוא מוצרי צריכה, יבוא התשומות לייצור, והרכישות בכרטיסי אשראי (ספטמבר), יצוא השירותים (אוגוסט). לעומת אלה, יצוא הסחורות (ספטמבר), מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון במסחר הקמעונאי ובשירותים (אוגוסט)  והתחלות הבנייה (יוני) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

המדד לחודש אוגוסט עודכן כלפי מטה בעקבות קבלת יתר נתוני אוגוסט. נתוני המדד לחודשים קודמים עודכנו מטה בעקבות העדכון מטה בהתחלות הבנייה ועדכון נתוני החשבונאות הלאומית. לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור:https://www.boi.org.il/roles/statistics/compositeindex/

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

השינוי במדד (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

ספטמבר

 

0.30-

אוגוסט

0.23

0.42-

יולי

0.11

0.04-

יוני

-0.04

0.22-

מאי

-0.03

0.10

אפריל

-0.03

0.32-



לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

ספטמבר

אוגוסט

יולי

יוני

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-0.8

1.5

-1.0

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

-1.4

2.9

-0.1

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-6.9

1.2

-0.9

יבוא מוצרי הצריכה1

6.6

-2.0

4.0

-3.4

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

15.1

-2.3

2.4

-5.4

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-2.6

9.8

3.4

1.8

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

1.3

0.7

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.3

0.4

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

4.3

4.4

4.5

4.5

התחלות הבנייה[4]

 

 

 

8.8-

הרכישות בכרטיסי אשראי[5]

3.2

-3.7

1.8

0.9

 

 

[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

[5] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.