המדד המשולב לחודש ספטמבר – טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל – עלה בשיעור של 0.32 אחוז. המדד עלה ברבעון השלישי בקצב דומה לקצב הצמיחה ארוך הטווח, לאחר עדכונים לאחור כלפי מעלה לחודשים יולי ואוגוסט.
המדד המשולב הושפע לטובה מעליות ביצוא הסחורות וברכישות בכרטיסי אשראי (ספטמבר), ובייצור התעשייתי ובפדיון (לאוגוסט). ירידות ביבוא ובייצור החשמל (ספטמבר) מיתנו את קצב עליית המדד.
המדד ליולי-ספטמבר עודכן כלפי מעלה, בין השאר, הודות לעדכון כלפי מעלה בנתוני הייצור התעשייתי והפדיון. לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור:https://www.boi.org.il/roles/statistics/compositeindex/
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
השינוי במדד (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
ספטמבר |
|
0.32 |
|
אוגוסט |
0.07 |
0.40 |
|
יולי |
0.04 |
0.26 |
|
יוני |
0.01 |
0.09 |
|
מאי |
0.30 |
0.35 |
|
אפריל |
0.17 |
0.16 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
ספטמבר |
אוגוסט |
יולי |
יוני |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
5.5 |
1.9 |
-1.1 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
3.8 |
0.4 |
-3.8 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
1.0 |
0.4 |
0.1 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
-3.4 |
-1.2 |
0.3 |
-2.9 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
-1.2 |
-1.6 |
3.1 |
-3.5 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
12.2 |
-4.8 |
-0.9 |
1.1 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
1.9 |
-0.6 |
0.0 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
0.0 |
-0.1 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
3.7 |
3.7 |
3.7 |
3.9 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
|
12.6 |
|
ייצור החשמל[5] |
-7.4 |
7.9 |
3.0 |
0.0 |
|
הרכישות בכרטיסי אשראי[6] |
2.2 |
2.7 |
0.2 |
0.0 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).
[5] ייצור החשמל מחושב כשיעור השינוי ביחס לחודש קודם, בניכוי השפעת מזג אוויר ועונתיות.
[6] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.