המדד המשולב לחודש מאי עלה בשיעור של 0.11 אחוז המשקף קצב גידול איטי ביחס לממוצע ארוך הטווח.
המדד המשולב הושפע לטובה מעליית יצוא הסחורות, שיעור המשרות הפנויות והרכישות בכרטיסי אשראי (מאי) ומדד הייצור התעשייתי (אפריל). לעומת אלה, יבוא מוצרי הצריכה ויבוא התשומות לייצור (מאי), מדד הפדיון בשירותים (אפריל) ויצוא השירותים והתחלות הבנייה (מרץ) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.
לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור:https://www.boi.org.il/roles/statistics/compositeindex/
לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב
|
השינוי במדד (באחוזים) |
נתון קודם |
נתון חדש |
|
מאי |
|
0.11 |
|
אפריל |
0.10- |
0.16- |
|
מרץ |
0.05 |
0.15 |
|
פברואר |
0.10- |
0.02 |
|
ינואר |
0.19 |
0.10 |
|
דצמבר |
0.86 |
0.82 |
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
|
|
מאי |
אפריל |
מרץ |
פברואר |
|
מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) |
|
0.2 |
-0.7 |
4.0 |
|
מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) |
|
-2.2 |
0.2 |
1.4 |
|
מדד הפדיון במסחר הקמעונאי |
|
-0.1 |
-0.4 |
0.9 |
|
יבוא מוצרי הצריכה1 |
-2.3 |
0.6 |
6.4 |
-3.1 |
|
יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1 |
-6.3 |
3.0 |
4.3 |
-4.5 |
|
יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1] |
6.1 |
-13.5 |
6.0 |
2.9 |
|
יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2] |
|
|
-0.7 |
-1.4 |
|
משרות השכיר – במגזר הפרטי |
|
|
0.0 |
-0.2 |
|
שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3] |
4.4 |
4.3 |
4.4 |
4.4 |
|
התחלות הבנייה[4] |
|
|
8.2- |
|
|
הרכישות בכרטיסי אשראי[5] |
2.6 |
-0.4 |
0.0 |
0.6 |
[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).
[5] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.